"לשתות?" המלצר ניגש אלינו שוב
"לא תודה"
"אז ?? מתרגשת?" ירדן שאלה
"ברור! הכי בעולם"
"בואו בנות" נופר צעקה לנו מהכניסהנכנסנו לבריכה ובדיוק הפלאפון שלי צלצל
"היי" עניתי
"מה קורה?" שאל
"טוב מאמי, מה איתך?"
"מתגעגע"
"גמאני.."
"עם מי את מדברת ??" נופר באה ולקחה לי את הפלאפון "אתם נפגשים מחר !! תרגעו כבר.. ביי אריאלוש" היא ניתקה.
"זה היה לא יפה" אמרתי
"בואי לבריכה כבר!"
נכנסנו לבריכה על אמת הפעם 😂"אני כלכך עייפה!" נאנחתי, נשכבת על המיטה, אחרי מקלחת.
"דיברתי עם עמרי, הוא בדרך לכאן עם מאיה"
"חיים של אמא כמה התגעגעתי!"
"נוני.. עכשיו באמת .. מה קורה לך?" שאלה ופרצופה הרצין
"מזא?"
"את לא שותה ! על מי את עובדת ?!"
"אני בהריון" מלמלתי חלושות, כיאילו הקירות יכולים לשמוע ולהפיץ לכל עבר
"עאעא יא כלבה !!" צרחה עליי "איך לא סיפרת לי?!"
"ידעתי רק לא מזמן .."
"בגלל זה שמנת ככה?!"
"יאא???? שמנתי ?!" העפתי עליה כרית "אני חודש שלישי, לא שמנתי עדיין ולא נעליים"
"שלישי. אמלה" מלמלה לעצמה
"לכי להתקלח, קופה"
"אנחנו ישנות כולנו ביחד, נכון?"
"ברור!" עניתי לה.
היא הלכה למקלחת הגדולה שלנו בחדר ואני חיכיתי במיטה שמאיה תגיעה.
הזמנו חדר במלון שבו אני אשן, אתעורר, אתארגן וכו'.
'מתגעגעעעעעע' אריאל שלח
'גם אניייי תכף נפגשים 😍😍'
'מת לראות אותך כבר'
'😘😘'
'מה עם תמונת מצב?'
'סגור. חכה לזה ..' שלחתי, ומיד אחרי הצטלמתי, מדביקה אמוג'י מאוהב על הפרצוף שלי ושולחת לו.'😑😕'
דפיקה בדלת נשמעה ורצתי לפתוח
"אמא!!" היא קפצה עליי. התאפקתי לא להרים אותה כי זה מסוכן בשבילי וחיבקתי אותה חיבוק עצום
"מתרגשת?" עמרי שאל
"ברור!" עניתי בחיוך.-18:56-
"אנחנו מאחרות !! נו מה ?!?!" התעצבנתי על הפקק המסריח הזה"יש הרבה מכוניות" מאיה היפה שלי ענתה לי
"את צודקת מלאך של אמא ! את צודקת"אז הגענו בשעה טובה לאולם. האנשים כבר החלו להגיע ונאלצנו להתגנב לחדר חתן כלה.
"איפה אבא ?? אני רוצה ללכת אליו!" מאיה ביקשה
"אני אקח אותך" ירדן אמרה ובאה לצאת, דפיקה נשמעה וירדן פתחה את הדלת ממש טיפונת, רואה מי זה. "כנס חתיך" אמרה פותחה לרווחה.
אחי המושלם נכנס וחיבק אותי. ירדן ומאיה הלכו. הוא לבש ג'ינס כחול ומכופתרת לבנה.
"איפה נופר?" שאלתי
"בחוץ.. חשבתי שלא תרצי שהיא תיכנס"
"תודה.. יש הרבה אנשים בחוץ?"
"המון!" אמר ואז התחרט "אבל אל תלחצי! לא כלכך הרבה" צחקתי. "היי יפה שלי, תרגעי .. הכל טוב" הוא חיבק אותי חיבוק אחרון.הלחץ גובר ולא נעצר. אני לא מסוגלת לאכול. יש לי חיוך שמודבק לי על הפנים.
באו לצלם אותי, בחרתי מסגרת למגנטים. ואני מתה לראות אותו כבר !!הנה זה קורה, השיר מתנגן והוא בטח יוצא .. מחיאות כפיים נשמעות, בטח כולם רואים אותו. כמה יפה שהוא.
מאיה מתבקשת לצעוד לפניי והיא מפזרת עלי כותרת וורודים, בדיוק כמו שבשיער שלה.
עכשיו זה הזמן שלי. אני יוצאת, הולכת לאט ובזהירות, נעזרת בעמרי שמוביל אותי. השמלה מקשה עליי ללכת וכך גם ההתרגשות.
"אלופה שלי" לחש לי.
ואז הרמתי את עיניי ליפה מכל.
הוא עמד שם עם עיניים מנצנצות. מסתכל עליי. אל תוך עיניי. צעדתי עוד שני צעדים ונעצרתי. נותנת לעמרי ללכת ואז אריאל הגיע. בריצה קלה והפריד בנינו עם ההינומה.
"אפשר?" שאל
"עוד מעט" אמרתי, מבינה כי הוא רוצה להתפרק עליי וזה לא הזמן.
צעדנו עוד קצת, דמעתי מעט.והנה הגיע הרגע- אתה רשאי לנשק את הכלה.
הנשיקה הייתה וואו ! אחרי כלכך הרבה זמן לא נפגשנו (3ימים) הגעגעוע היה מטורף!!
"מי היה מאמין" לחש לי באוזן, נשאר שם מעט.
"אני. מעולם לא הפסקתי להאמין" חיבקתי אותו חיבוק רפוי.
"קדימהההה לרקודד!!" החברים צעקו.
הצטלמנו קצת בחוץ ואז נכנסנו לאולם.
"קבלו אותם-" הדיג'יי אמר "-החתן והכלה!!" התחיל שיר ונכנסנו לרחבה.~הסוף~
תודה לכן על שקראתן את הסיפור ונשארתן למרות שהקצב היה לא אחיד בכלל ועם הפסקה דיי ארוכה באמצע, בכל זאת לא התייאשתן והמשכתן לקרוא.
אוהבת המון !! ❤❤❤
YOU ARE READING
The BABY
Romanceנויה התמימה לא חשבה שכל חייה ישתנו לאחר יום הולדתה ה-18. טוב, אף אחד לא חשב. אבל מסתבר שאף אחד לא באמת מתייעץ איתנו על חיינו. *•*•*• סיפור חייה של נויה בר-לב העוברת מסע מרגש, מסעיר וגם מצחיק. ! שווה קריאה ! *אזהרה: סכנת התמכרות ©כל הזכויות שמורות©