Partner

Part-5

בדיוק עכשיו נחתנו בספרד, "למה לא סיפרת לי שאת מפחדת?" שאל ניתאי ואחז בידו שעוד שנייה התפרקה.

"מצטערת על היד וחשבתי שהתגברתי על זה" אמרתי שנזכרתי שבמהלך הטיסה אחזתי בידו בחוזקה ובפחד.

"העיקר שאת בסדר, לכי לשירותים אני אקח את המזוודות והזמין פה משהו לאכול באחת המסעדות" אמר והנהנתי ועשיתי כדבריו,

נכנסתי לשירותים ופשוט הייתי המומה שככה יצאתי מהמטוס לשדה ועוד שניתאי ראה אותי ככה..

לעומת השירותים שראיתי במהלך חיי, אלה השירותים הכי נקיים ששהיתי בהן, שסיימתי שטפתי את ידיי ויצאתי מהשירותים, הולכת לכיוון אזור המסעדות.

הייתי כאן שלוש פעמים ככה שאני מכירה את השדה ואת האזור בעל פה, "הזמנתי כמה דברים" אמר ניתאי שהגעתי למסעדה היחידה שהייתה פתוחה, התיישבתי מולו וחייכתי.

"שכחתי לשאול אותך אם מה שאמרת לי הוא נכון, את באמת לא בהריון?" שאל,

נשענתי קדימה עד לאוזנו "אני בהריון פשוט רציתי לראות מה תעשה" לחשתי וחזרתי מעט אחורנית אך עדיין שעונה על השולחן נשכתי את שפתיי והוא צחק,

הוא ליקק את שפתיו ונשען קדימה בדיוק כמוני, לא התאפקתי והצמדתי את שפתינו, בעודנו מתנשקים ברכות לשונו נכנסת לפי וכך גם לשוני, שפתיו החמות נגד שפתיי הקרות מלטפות אחת את השנייה ונקטעו על ידי ‏חיכוכים הרמתי את ראשי ופגשתי בזוג עיניים ירוקות.

צחקתי במבוכה ונשענתי על הכיסא והמלצר הגיש לנו את הארוחה, מביך, לא התייחסתי לזה והתחלתי לאכול מהסלט ירקות עם החתיכות חזה עוף ואת הלחם הביתי שלהם,

ניתאי צחק למראה התנהגותי והתחיל לאכול ביחד איתי מהסלט ואז שוב הגיע המלצר והניח שתי צלחות עם פסטה נפוליטנה כמו שאני אוהבת, עזבתי את הסלט ואכלתי מהפסטה.

-

"אמא שלי דואגת" אמרתי שהדלקתי את הטלפון וראיתי מלא שיחות ממנה, "למה?" שאל לא מבין.

"כי אולי היינו צריכים לנחות בשלוש בצהריים ולא בשמונה וחצי בערב?" שאלתי בציניות.

"את נרדמת לא אני" האשים אותי וגלגלתי עיניים בכעס,

"הלו" ענתה אימי,

"פרינססה איפה את?" אמרה לחוצה.

"נרדמתי ואיחרנו לטיסה ורק בשלוש הייתה טיסה נוספת אבל היא התעכבה, אנחנו בדרך" אמרתי והיא המהמה ואמרה שהיא מחכה.

-

"מאמא" קראתי שהיא פתחה את הדלת וחיבקתי אותה חזק כל כך "לינדה" מלמלה ונשקה לראשי,

"מי בוניטה(היפה שלי)" קרא אבי וגלגל את כיסא הגלגלים אלינו.

התנתקתי מאימי ונגשתי אליו נשענת לעברו ומחבקת, "מי זה?" שאלה אימי ‏שניגשתי לעבר ניתאי,