ניתאי תקתק על דלת הבית והיא נפתחה אחרי שנייה על ידי גבר שמזכיר את ניתאי כל כך, "גבר" אמר ניתאי וחיבק אותו.
"אריאל תכירי זה אחי הגדול אור" הציג אותי בפניי אור,
"היי" אמרתי וחיבקתי אותו, הוא היה שרירי בצורה מטורפת ויותר חתיך מניתאי, בהרבה. (הערת הכותבת: מה זה הקטע הזה שאח של חבר שלי יותר חתיך?)
נכנסנו פנימה ופנינו לסלון שישבו שם עוד כמה ממשפחתו, "ניתאי" צעקה ילדה ורצה אליו.
"קטנה שלי" אמר ונישק את לחייה המלאות,
"נוגה תכירי זאת חברה שלי אריאל" אמר והיא חייכה ולחצה את ידי, היא הייתה יפיפייה היא הולכת לשבור לבנים את הלב שהיא תגדל.
דקה מה? הוא אמר חברה שלי? למה אני כל כך מתלהבת מזה?
"אריאל זה אחי הקטן נועם" אמר והציג בפניי ילד בגיל ההתבגרות, 17. הוא חייך ובחן את גופי,
"חרמן תרים את העיניים" איים ניתאי וצחקתי.
"זאת דודה שלי אביגיל ובעלה יוני" אמר והם חיבקו אותי,
"זאת סבתא שלי" אמר "אני יודעת להציג את עצמי" התלוננה וצחקתי.
"אני אריאל" אמרתי והיא חיבקה אותי,
"אני ג'קלין אבל תקראי לי ג'קי" אמרה וחייכתי,
"למה לא אמרת שאתה מביא בחורה?" שאלה סבתו.
"הפתעה" מלמל וחיפש בעיניו מישהו,
"אמא במטבח" אמרה והוא משך אותי למטבח.
"תירגע" מלמלתי לאוזנו "אתה אמור להרגיע אותי לא אני אותך" הוספתי בציניות.
"סתמי" לחש ועצרתי את עצמי במסדרון שמפריד בין המטבח לסלון,
"מה אמרת פשוט לא שמעתי טוב?" שאלתי.
"בואי כבר" אמר ואחז בידי אך עדיין לא זזתי,
"אני שונא אותך" מלמל "אבל כל כך אוהב אותך" תיקן את עצמו ונישק אותי
"אני סולחת" מלמלתי והמשכתי למטבח,
"היי" אמרתי לעבר אישה רזה וגבוהה,
"אמא תכירי זאת אריאל המכוערת" אמר בקול תינוק, תקעתי את מרפקי בבטנו.
״אמא, זאת אריאל הכלה שלך״ מלמל בקול חנוק.
"פעם הבאה יותר חזק אם אפשר" ביקשה וחיבקה אותי,
"אני נינה" אמרה.
"ניתאי לך תקרא לכולם לשולחן" ביקשה,
"תגידי לי שלום, חיבוק,נשיקה משהו?" אמר לעברה
"שלום, לך תקרא להם" אמרה וצחקתי.
"את יכולה לעזור לי?" ביקשה והנהנתי, היא הגישה לי שתי קערות גדולות מלאות בסלט, הנחתי אותן על השולחן וחזרתי למטבח.
YOU ARE READING
Partner
Romantizmניתאי הינו גבר חתיך ורודף שמלות לא קטן, מצליח שמחפש שותפה, ולכאן אריאל נכנסת. -קללות
