ניתאי:
היא יצאה מהבית ואני התאפקתי כל כך הרבה זמן, "איך יכולת? איך?" צעקתי כמו שבחיים לא צעקתי.
"ניתאי מה יש לך?" צעקה ניר והתקרבה אליי,
"היית כמו אח שלי!" צעקתי "כמו אח שלי, היית כמו בן בית פה מאז שההורים שלך נפטרו, כי פחדתי שתשתגע? ההורים שלי גידלו אותך כילד שלהם!" קראתי ותפסתי בצווארון חולצתו.
"ניתאי תירגע" אמר בתסכול.
"אתה אפס! אנס!" אמרתי והנחתי את ידיי על גרונו,
"אור תעשה משהו" צעקה אימי,
"אור תיזהר לגעת בי, הבן זונה הזה ישלם על מה שהוא עשה" צעקתי לעברו.
"ניתאי, הייתי על סמים ושתיתי לא ידעתי מה אני עושה" אמר דוראל ונתתי לו אגרוף,
"היא הייתה בת 12" צרחתי,
"אני יודע, אבל לא ראיתי בעיניים" מלמל ונפל על הרצפה כאשר שחררתי את אחיזתי מגרונו.
"ניתאי מה יש לך?" שאלה ניר "למה נזכרת בזה פתאום?" הוסיפה בחשש.
"הילדה הזאת הייתה אריאל" לחשתי והעברתי את ידיי על פניי בתסכול.
"אתה שיקרת לנו שזה סתם השמצות" אמרה אימי והניחה את ידה על שפתיה.
"לא רציתי שתשנאו אותי" אמר וקם על רגליו,
"תאמין לי שאני שונא אותך כמו שלא שנאתי אף אחד" מלמלתי.
"היית יכול למנוע את זה! ישבת בכלא 12 שנה בזבזת חצי מהחיים שלך." מלמל אור.
"אני הולך," אמרתי ולקחתי את המעיל ויצאתי מהבית.
-
נכנסתי לבית והרגשתי רע, כל כך רע, חיפשתי אותה בעיניי ולא מצאתי הלכתי לחדרי וגם שם היא לא הייתה, הלכתי לחדרה ובדיוק היא יצאה, לבושה באחת החולצות המכופתרות שלי ובכף ידה בקבוק יין לבן.
"אנחנו צריכים עוד יין" אמרה ולגמה מהבקבוק, היא התחילה לגהק והתקדמה אליי בעודה לוגמת עוד ועוד מהבקבוק,
"נגמר!" היא צעקה וזרקה אותו על הרצפה והבקבוק התנפץ היא רצה למטבח.
"אריאל!" קראתי ורצתי אליה, היא פתחה בקבוק נוסף ולגמה ממנו,
"אריאל תעזבי אותו ובואי אליי" לחשתי.
"לא ולא ולא" אמרה בקול תינוקי ולגמה עוד.
התקרבתי אליה ומשכתי את הבקבוק מידיה והובלתי אותה לשירותים, "תקיאי" מלמלתי ואספתי את שערה.
"לא רו-" היא נקטעה על ידי הרפלקס הקאה שתקף אותה, היא הקיאה כמה שיכלה ונשענה עליי עם גבה, היא התיישבה על רגליי וטמנה את ראשה בחזהי, היא התחילה לבכות.
"ניתאי בבקשה תשחרר אותי." מלמלה.
"אני לא יכול יפה שלי, אני לא יכול בלעדייך" מלמלתי.
"אני אוהבת אותך אבל אני עושה לך רק רע, הנה רבת עם אח שלך בגללי" אמרה ועצמה את עיניה,
"הוא לא באמת אח שלי, אני מכיר אותו מגיל 12 שההורים שלו נפטרו אז ההורים שלי סוג של גידלו אותו" אמרתי.
"אני רוצה למות" לחשה והתחילה לבכות.
"אני אוהב אותך" מלמלתי ונשקתי לראשה,
"אני אוהבת אותך" מלמלה ונשקה לשפתיי,
"אני רוצה להתחתן איתך" היא אמרה שעצמתי את עיניי בתסכול,
"אנחנו רק בתחילת הקשר אבל אני נשבע לך שאת היחידה שתעמוד איתי מתחת לחופה" אמרתי ונשקתי לשפתיה.
-
"הרי את מקודשת לי בטבעת זאת כדת משה וישראל" הטבעת הוכנסה לאצבע הקטנה שלה והרב המשיך לברך ואז הכוס נשברה וכך הנשיקה הגיעה, חייכתי את החיוך הכי גדול שיכולתי להניח על שפתיי כאשר התבוננתי בה-
-
בום בום בום.
YOU ARE READING
Partner
Roman d'amourניתאי הינו גבר חתיך ורודף שמלות לא קטן, מצליח שמחפש שותפה, ולכאן אריאל נכנסת. -קללות