Partner

Part-9

"לפני שתקבלי כל טיפול, יסבירו לך הרופאים את מטרות הטיפול. בדרך כלל, תתבקשי לחתום על טופס בו את נותנת את הסכמתך לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך." אמר אחד הרופאים באנגלית.

"אז זה הטיפול הראשון?" שאלתי אותו והוא הנהן,

"כמה פעמים אני אמורה להגיע לכאן?" שאלתי.

"טיפול זה ניתן שלוש פעמים בשבוע בזריקה תחת עורית. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן תסמינים דמויי שפעת כגון צמרמורות, חום וכאבי פרקים ועצמות.

תרופות פשוטות כמו אקמול עשויות להקל על תופעות אלה." עדכן אותי כאשר התחלנו ללכת לעבר אחד החדרים בבית חולים.

"לטיפול הזה קוראים אינטרפרון, את יכולה לעשות אותו גם בבית אם את רוצה" הוסיף ונכנסנו לחדר שכולו לבן.

"במשך כמה זמן אני צריכה להזריק את החומר? חודש?" שאלתי,

"תלוי במצב בו את נמצאת, אולי אפילו את צריכה את זה לשבועיים" אמר והנהנתי.

הסתובבתי לעבר הדלת, רואה את ניתאי מחייך לעברי ומדבר בטלפון.

התיישבתי על מיטת בית החולים, הגיעו שתי אחיות שחייכו אליי "אני מריה וזאת אנה אנחנו נלווה אותך בסדרת הטיפולים," אמרה מריה אישה בת גילי אפילו יותר בעלת שיער שחור מתוח לאחור ופניה מאופרות באיפור עדין מבנה גופה היה רזה, רזה מידי.

אנה לעומתה הייתה מלאה, אבל מלאה יפה לא מוגזם מידי, פניה היו מאופרות באיפור מעושן שהחמיא לפניה ושערה החום כהה הונח על גבה בצורה מסודרת, "מתי את מתחילה את הטיפול?" שאל ניתאי והפניתי אליו את מבטי.

"עוד כמה דקות" אמרה אנה ובחנה אותו מספר פעמים,

"את רוצה שאני אשאר?" שאל "כן" מלמלתי ומסרתי לו את התיק ואת הטלפון שהיו בידיי.

נשכבתי על המיטה, מרימה את שרוול חולצתי עד מעל המרפק, צלצול הטלפון של ניתאי הושמע מספר פעמים אבל הוא ניתק כל פעם.

"תענה אולי זה מהעבודה" אמרתי והוא הביט בי מספר שניות וענה לטלפון ויצא לאחר שנייה או שניים.

היא הניחה איזה חומר על זרועי ותוך שניות מחט הוכנס לשם, זה שרף וכאב, "חמש דקות אני חוזרת" אמרה והנהנתי לעברה,

אנה ומריה יצאו מהחדר וניתאי נכנס והתיישב לצידי, "תודה" לחשתי לעברו שסובבתי את ראשי אליו,

"הייתי עושה את זה, גם אם לא היינו מכירים" אמר.

"תודה שבמשך חודשיים חיפשת טיפול בשבילי, זה באמת לא מובן מאליו אני אחזיר לך על הכל מבטיחה, אתה באמת בן אדם מדהים ומעצבן בעיקר אבל באמת תודה שלא התייאשת" אמרתי וחייכתי וכך גם הוא,