-פרק 34-

4.9K 297 16
                                    

נקודת מבט של קייטי
"מה יש?,שאל שון כשחזרתי לחדר.
"סתם חברה שלך היתה בחדר של קיילי, חושבת שהיא יכולה להגיד לי מה לעשות"-אמרתי עצבנית, לוקחת את הטלפון ששון קנה לי ושמעתי אותו נאנח.
נכנסתי לאפליקציית אינסטגרם ששון הוריד לי והצטלמתי איתו ורשמתי

שון שון שלי

והעלתי.
"מה ניראלך?!"-אמר שון משחק אותה כועס, הבטתי בו רואה אותו מרים גבות ומחייך.
"מה עשיתי??"-אמרתי בקול ילדותי בזמן שהוא מנסה לחטוף ממני את הטלפון שלי.
"מזה היה ~שון שון שלי~"-אמר מחכה קול נשי.
"

אלוהים שוןן"-אמרתי צוחקת. "עדיף שתיסתום מה שרשמתי זה יפה"-אמרתי מנסה להחניק את צחוקי.
"נו קייטי"-אמר מתיישב על המיטה.
"לך לך לישון"-אמרתי לו, דוחפת אותו ונשכבת עם הגב אליו.
"טוב גבירתי"-אמר צוחק ומחבק אותי וככה נרדמנו.
~בוקר~
"קייטי"-פתאום שמעתי קול ילדותי קורא לי כמה פעמים.
"קייטי קומי"-שמעתי שוב את אותו הקול המתוק ופתאום הרגשתי כרית פוגעת בראשי.
פקחתי את עיניי בבהלה, לא רואה את שון לידי ובעיקבות זאת אני מסובבת את ראשי לכיוון שממנו הקול הגיע וראיתי את קיילי.
"מה יש קיילי?"-שאלתי דואגת, היא בחיים לא מעירה אותי ובכלל היא בחיים לא עולה לקומה של שון...לא רק כי הוא לא מרשה לה אלא בגלל שהיא מפחדת מהבדידות, הלבד ופה בקומה של שון אין שוב דבר.
"היא"-אמרה מגמגמת וקופצת על המיטה.
"מה קרה קיילי?"-שאלתי בדאגה והתיישבתי על המיטה ומלטפת את שיערה,מנבה לנחם אותה.
"היא...המפלצת באה אלי"-אמרה קיילי משפשפת את עינייה.
"אויי קטנה זה רק חלום"-אמרתי מחבקת אותה חזק.

"אני לא מאמינה"-פתאום נשמעה צעקה של לואיסה מלמעטה.
"בואי רגע"-אמרתי לקיילי ונתתי לה יד וקמתי מהמיטה מסדרת את בגדיי.
"פתחתי את הדלת ורצתי למעטה ביחד עם קיילי.
"מה קרה??"-שאלתי כשראיתי את אווה, שון והבלונדה ועוד אישה שאיני מכירה.

נקודת מבט של שון
קמתי בבוקר והיבטתי בקייטי שעדיין ישנה.
ליטפתי את שיערה ונשקתי לראשה.
קמתי מהמיטה שאני לבוש רק בטרנינג אפור ובלי חולצה. הלכתי לשירותים וציחצחתי את שיניי. התקדמתי לארון וחטפתי חולצה אקראית כדי שמתי שקייטי תקום והיא תראה אותי בלי חולצה אז שהקינאה לה לא תתעורר בגלל לואיסה.
לבשתי את החולצה וירדתי למעטה פוגש באבי שקרא עיתון ואכל.
לא ראיתי אותו הרבה זמן, אפילו הייתי בבית חולים- מאושפז אחרי התאונה הוא לא היה שם.
העפתי את מבטי ממנו, אני כועס עליו אחושרמוטה. הוא אפילו לא ניסה להכיר את קייטי וישר הלך על לשפוט אותה.
העברתי את מבטי לכיוון אימי וחייכתי אלייה.
"בוקר טוב"-אמרה והחזרתי לה "בוקר".
"איפה הנסיכה?"-שאל אבי בקול מזלזל.
"ישנה"-עניתי באדישות, מנסה לא להראות לו שאני מוכן להתפרץ עליו בכל שניה מעצבים.
"אמא יש משהו לאכול?"-אלתי והיא הנהנה מגישה לי חביתנ עם ריח מטריף, ב
סלט הכולל בתוכו עגבניות וגבינת בולגרית וכמובן המיץ תפוזים שאימי סוחטת כל בוקר.
"אווה הלכתי"-הודיע אבי וקם לנשק את הלחי שלה.
"תנסו כמה שפחות לצאת מהבית"-הוסיף.
המה קרה ג׳ון?"-שאלה אימי בלחץ.
פעם היא סיפרה לי שהיא בחיים לא התרגלה לעובדה שאבי רוצח, שהוא מנהיג של עולם הפשע- עולם התחתון.
שהיא אמרה שהוא תמיד היה מסתבך עם האנשים הלא נכונים ובעקבות זאת הוא הצמיד אלייה מלא שומרים.
"אסף אדרי שותפו של פול סלבטור שוב מאיים"-אמר אבי בזילזול.
"מה שוב?"-שאלה אימי בכעס ובפחד.
"תרגעי מותק אני מבטיח שהכל יסתדר"-אמר אבי נושק לשפתייה.
אלו תשאלו אותי שאלות כמו: איך אתה רואה אותם מתנשקים ולא נגעל כי התשובה שלי תמיד היתה ותיהיה-הם הדמויות להערצה שלי, אפילו שאני כועס על אבי.
"אתה צריך עזרה?"-שאלתי בין כל הביסים ששמתי בתוך פי.
"אני אתקשר אליך,תיהיה זמין"-אמר אבי באדישות בלי להביט בי. הוא יצא מהבית והבטתי באימי שבעינייה היה פחד רב.
"אמא הכל יהיה בסדר"-אמרתי מחבק אותה ואז חוזר לשבת במקומי.
"אני מקווה"-אמרה.אחרי עוד כמה דיבורים עם אימי לואיסה ירדה אלינו כולה מחייכת.
"מה קרה את שמחה?"-שאלתי צוחק עליה.
"סתם קמתי ברגל ימין"-אמרה מחייכת ומתישבת לידי ואימי מגישה גם לה אוכל.
"רואים"-אמרתי בחיוך וגם היא חייכה.
פתאום תקתוק חזק נשמע מעבר לדלת ולואיסה אמרה "אני אפתח"-קמה והלכה לכייון הדלת.
"אמא?"

_____
אז מקווה שאהבתם את הפרק.
תצביעו ותגיבו💞
והעלתי כבר 5 פרקים בסיפור החדש שלי your'e mine
ומי שלא קראה מקווה שהיא תקרא.
תביעו את דעתכם על הפרק הזה ועל הסיפור your'e mine
אוהבתתתת💖

גיבור שלי- My heroWhere stories live. Discover now