גיבור שלי- My hero

-פרק 81/א-אחרון

בפרק הקודם:
נקודת מבט של שון
"היא לא נושמת"-צעקתי ובמהירות שם את ידי על החזה שלה מנסה למצוא תפוקת לב.
"גם אתה"-אמר סטפן בקול כועס ומבטי יש הופנה לכיוונו. כל מה שראיתי ברגע הזה...זה אותו לוחץ על ההדק ומשם שחור
______________________________________________
נקודת מבט כללית
/לאחר שבועיים/
"מצאתם אותו?"-שאל ג׳ייסון אביו של שון את פרקר.
"לא אדוני, אנחנו עדיין בחיפושים אחריו"-ענה לו פרקר.
"עדיין בחיפושים? אתה מבין שהבן שלי שוכב בבית החולים מחוסר הכרה?"-צעק ג׳ייסון בועט בכיסא.
"אני מצטער אדוני, אני אגיד להם לזרז תהליכים ולמצוא אותו הכי מהר שאפשר"-אמר פרקר משפיל מבט.
"איך קייטי?"-שאל לפתע ג׳ייסון בטון אחר.
"היא עדיין באותו מצב"-ענה לשאלתו פרקר.
ג׳ייסון נאנח ושיפשף עם ידו את מצחו. "בסדר תודיע לי על כל שינוי קטן שקורה להם"-פקד ג׳ייסון על פרקר, מתישב על כסאו ומוזג לעצמו כוס וויסקי ומוסיף "תשאיר אותי לבד".

/לאחר שבוע/
"למה הם עדיין לא שוכבים באותו החדר?"-שאלה בכעס אווה כשהגיעה לבית החולים.
"אני מצטערת גבירתי, כבר נשים אותם יחד"- אמרה אחת האחיות במבט מפוחד ומצטער. אווה לא ענתה, רק גילגלה עיניים ונכנסה לחדר מס' 624, חדר בו שוכב בנה לאחר ניתוח.

"שון שליי"-החלה להגיד מלטפת את ראשו ומסדרת את שיערו כי אינה רגילה לראות אותו כך, לא מתוקתק וחיוור. 

"אני כבר לא אני, אני פשוט אדישה לכל דבר, לא יכולה יותר" המשיכה את דבריה. "אני צריכה אותך חזק בן שלי, חזק בשביל קייטי, בשבילי ובשביל קיילי, וכמובן בשביל אבא. בזמן האחרון הוא לא הוא"- אמרה מנגבת את דמעותיה.
"אתה הבן שלו, היורש שלו, העולם שלו, פשוט עתידו ומי שהוא" אמרה מלטפת שוב ושוב את פניו ושיערו.

"אתה חזק שומע?! אני מאמינה בכל ליבי שאתה תצא מהמצב הזה"-אמרה פורצת בבכי עז. "פשוט מאמינה יותר מכולם"- אמרה לוחשת לעצמה ועוצמת עיניים בחוזקה.

"פיפ פיפ פיפ פיפ פיפ פיפ"- המוניטור השמיע רעש. אווה נבהלה וקמה מהכיסא שבו ישבה.
"מה זה?"-צעקה כשגופו של שון החל לרעוד.
"רופאא, אוי אלוהים, רופאא"-צרחה בכל כוחותיה, היא התקדמה במהירות לדלת ובדיוק הרופא נכנס. 
"מה קרה גביר...."-החל לשאול אך כשראה את שון צעק "אחותתתת".

" מה זה? מה קרה לו הרופא תגיד לי"-צעקה בבכי רב אווה.
"גבירתי תצאי"- אמר הרופא בחדות בזמן שהם טיפלו במרץ בשון.