גיבור שלי- My hero

-פרק 39-

לפני שאתם מתחילים לקרוא תענו לי...
זה שאני רושמרת קטע מהפרק הקודם עוזר לכם בלהיזכר מה קרה בו??
זה חשוב לי..

~~~~~~~~~~
בפרק הקודם:
(נקודת מבט של קייטי)
עדיף שזה יהיה שון מאשר סטפן.
הרגשתי איך הפחד התחיל להתגבר בתוכי מהידיע שעכשיו, אם הוא תופס אותי אין מי שיציל אותי.
שעכשיו אם סטפן תופס אותי אני מתה.
_______________________________________
נקודת מבט של שון
נכנסתי למסעדה ולא ראיתי את עדן... המלצרית שעבדה עם קייטי. התקדמתי למלצר אחר ופניתי אליו.
"אממ תגיד אחי איפה עדן??"-שאלתי.
"היא בטח בהפסקה אני אקרא לה"-אמר והתקדם לאנשהו.

נקודת מבט של קייטי
הייתי עם עדן בחדר עובדים ופתאום סטיסן אחד מהמלצרים נכנס פנימה וגרם לי ולעדן להבהל.
"נו באמת סטיב(קיצור)"-אמרה עדן מחזירה את ליבה.
"מצטער עדן אבל מחפשים אותך"-אמר ועיניו שידרו פחד.
"סטיבן מיזה"-שאלתי לחוצה.
"חבר המפחיד שלך"-אמר ופערתי את עיניי. איך הוא הבין שאני פה.
סעמק איזו סתומה את קייטי ג׳ונסון. איזו סתומה.
אם את לא בבית אז ברור שתיהיה פה!
"סתומה סתומה סתומה"-מילמלתי מכה את עצמי במצח.
"קייטי תרגעי"-אמרה עדן עוצרת אותי.
"אמרת לו שהיא פה?"-שאלה עדן והוא הנהן לשלילה והוסיף "הוא לא שאל..."
"סטיבן לא משנה מי שואל אני לא פה. לא ראית אותי מאז שעזבתי לתקופה. בבקשה סטיבן אפילו לא לשון"-אמרתי.
"סבבה אל תדאגי" אמר ונאנחתי.
"אז בקיצור עדן הוא רוצה לראות אותך"-אמר והעברתי במהירות את מבטי לעדן.
"אל תדאגי"-היא אמרה ויצאה עם סטיבן.
"סעמקקקק"-מילמלתי נשכבת בעצבנות על הספה.

נקודת מבט של שון
אחרי כמה דקות עדן יצאה מאיזשהו חדר והתקדמה אלי בלחץ.
"אתה שון?"-שאלה והנהנתי.
"תגידי ראית את קייטי?"-שאלתי והיא הנהנה לשלילה.

נקודת מבט של עדן
"אני מתחנן בבקשה, אם את יודעת תגידי לי"-אמר שם את ידו על הכתף שלי.
"אני לא יודעת, רק.."-החלתי לומר...
לספר על הבחור ההוא?
או לא?? אבל הוא מסוכן לקייטי ואני מפחדת עליה.
"רק מה עדן דברי"-אמר בלחץ.
הבטתי מסביבי, מחפשת מישהו חשוד. רק לי חסר עכשיו להסתבך.
לקחתי את ידו ומשכתי לפינה של המסעדה.
"תקשיב"
"נו"-אמר בלחץ.
"שון שתוק רגע"-אמרתי בכעס. קייטי חשובה לי אז שיסתום ויתן לי לדבר.
הוא הרים גבה ובעקבות זאת גיגלתי את עיניי.
"היה פה איזה אחד...נו זה שהפיל את קייטי (בפרקים הראשונים-הערת הכותבת)
וחטף אותה"-אמרתי והוא פער את עיניו ואיגרף את ידיו לאגרופים.
"אין מצב"-אמר.
"אני נשבעת לך...אני רק לא זוכרת איך קוראים לו"-אמרתי מלטפת בעצבים את הצמח שלי.
"סטפן?"-שאל והינהנתי.
"מה הוא חיפש פה??"-שאל לחוץ ובעקבות זאת הוא טיפה מרים את קולו וגורם לכמה ראשים של הלקוחות להעלות מעלה ולהביט בנו.
"הוא חיפש אותה שון. הוא רוצה לעשות לה משהו"-אמרתי והוא כבר רתח מהעצבים.
"את בטוחה שאת לא יודעת איפה היא??"-שאל ואני השפלתי את מבטי.
"אז את כן יודעת"-קבע והינהנתי.
"אני לא אגיד לך. מאיפה לי לדעת אם יש פה מישהו מהחברים של הבנאדם הזה...הם יכולים לספר לו"-אמרתי והוא הינהן
"עדן בבקשה תשמרי עליה. היא הכל בשבילי"-אמר. "היא כמו אחותי, אני מבטיחה לך שון"-אמרתי והוא הנהן.
"אנחנו צריכים להיפגש בערב"-קבע ואני הרמתי גבה.
"מה למה"-שאלתי."ישלי רעיון איך לתפוס אותו והפעם באמת להרוג"-אמר ואני פערתי את עיניי.
הפעם?? הוא כבר ניסה??
אלוהים לאן אני נכנסת.
"00:00 תיהיה ליד הכניסה האחורית של המסעדה"-אמר והנהנתי והוא פשוט הלך.

_______

תצביעו ותגיבו😍❤