גיבור שלי- My hero

-פרק 64-

בפרק הקודם:
נקודת מבט של קייטי

קמנו וניכנסנו הביתה. "לילה טוב"-אמרה אווה ועלתה למעלה.

"לילה טוב"-החזרתי והתקדמתי למטבח. הנחתי את התה בכיור והתקדמתי למדרגות כדי סוף סוף להעלות לחדר ולהרדם במיטה בחיקו של שון.

---------------------------------------------------------

נקודת מבט של קייטי
לאחר חצי שנה
/בוקר/
השמש חדרה דרך החלון וסימנה על בואו של הבוקר.

התיישבתיעל המיטה ולא הבנתי איך עדיין לא שמעתי את קולו של שון האומר"לאן את הולכת קטנה". העברתי את מבטי לביטני וידו של שון לא היתה שם כדי להחזיק אותי, העברתי את מבטי לצידה השני של המיטה ולא, שון לא היה פה.

נאנחתי בקלות כי אני שונאת לקום בלי שון ולקחתי את הטלפון שלי לידי. לחצתי על כפתור ההפעלה והשעה היתה 12 בצהריים. הנחתי אותו על המיטה ונכנסתי לחדר אבטיה כדי לעשות את ארגוני הבוקר שלי.

שמתי משחה על המברשת שיניים שלי והתחלתי לצחצח את שיניי. בשניה אח נעצרתי ופערתי את עיניי.

שיט!
עם המברשת שיניים ועם הקצף בפה יצאתי ולקחתי את הטלפון ובדקתי מה התאריך.

23.9 
"אני לא מאמינה"-מילמלתי עם פה מלא בקצף.
זה היומולדת שלה, היומולדת של אימי.
ואם זה היומולדת שלה עוד יומיים היומולדת שלי. אני יהיה בת 18 שיט.
כמה שרציתי שהתאריכים האלו לא יגיעו.
זרקתי את הטלפון בחזרה על המיטה והלכתי לסיים לשטוף פנים.
יצאתי ולבשתי את זה👇

וירדתי למעטה. נכנסתי למטבח ובדיוק אווה והעוזרת התחילו לסדר את השולחן לקראת אחורת בוקר.
"בוקר טוב"-אמרתע מחייכת אליהן.
"בוקר טוב"-ענתה אווה והעוזרת רק חייכה אלי.
התקדמתי לאווה ולקחתי מידה את הצלחות והתחלתי לסדר אותם על השולחן.
לאחר שסידרנו הכל והארוחה היה כבר מוגשת ומונחת על השולחן, התנדבתי לקרוא לכולם.
יצאתי מהמטבח והתקדמתי למישרדו של ג׳ייסון.
תיקתקתי בדלת ושמעתי את את קולו "כן" וניכנסתי פנימה.
"בוקר טוב"-אמרתי מחייכת ומתקדמת אליו.
"בוקר טוב מתוקה"-ענה בחיוך.
"אווה קוראת לכולם לאכול ארוחת בוקר"-אמרתי. "אני עובד תגידי לה שתתחילו בלעדיי"-אמר והינהנתי.
יצאתי ממשרדו והתקדמתי לחדרה של קיילי.
"קיילי?"-חיפשתי אותה אך היא לא היתה בחדר.
"קייטיייי"-שמעתי את קולה והסתובבתי וראיתי אותה בידיו של שון.
ישר חיוך אמיתי עלה על פני. המחזה הזה נורא מתוק.
"בוקר טוב"-אמרתי לה והיא חיבקה אותי.
"בוקר טוב גם לך קוף"-אמרתי ונשקתי לשפתיו.
"בוקר טוב גורילה"-ענה צוחק.
"תכחד"-אמרתי לו, לוקחת את קיילי מידיו ויורדת למעטה כשהוא אחריי.
"הנה אתם"-אמרה אווה, מתקדמת לקחת את קיילי מידיי.
"מה? איפה ג׳ייסון?"-שאלה אחרי שלא ראתה אותו. "הוא אמר שהוא לא רעב ונתחיל בלעדיו"-עניתי.
"טוב"-ענתה מושיבה את קיילי בכיסא שלה ושמה לה לאכול בצלחת קטנטונת.
התיישבנו ביחד כשהמקום של ג׳ייסון בראש השולחן ריק.
"לא טוב"-לפתע אמרה אווה, קמה מהשולחן ומתקדמת במהירות למשרדו.
הבטתי בשון והוא הביט בי ופשוט פרצנו בצחוק כשמבט לא מבין הופיע על פניה של קיילי.
_______________________________________
איך?