"לא יכולתי לבקש דבר יותר מושלם." דיברתי לתוך הטלפון הנייד שלי והתהלכתי לעבר הרכב שלי, מצליחה למשוך את תשומת ליבם של הסובבים אליי בעזרת צליל נקישות העקבים שלי, בעיקר של אלה שהיו ממין זכר. נכנסתי לתוך הרכב והבטתי במראה הקטנה מקדימה, מוודאת שהכל נמצא במקומו ואני נראית טוב. "להתקבל ללימודים בדיוק ביום ההולדת שלי. אלכס, אחותך הקטנה רשמית סטודנטית למשפטים."
"את לא מבינה עד כמה אני שמחה בשבילך, סקיי." אחותי אמרה מצידו השני של הקו, "אל תשכחי שאנחנו מתראות הערב." היא הזכירה לי בזמן שהתנעתי את הרכב.
"בטח. אני אהיה שם בשעה שמונה, כפי שסיכמנו." חייכתי לעצמי חיוך חושף שיניים, "טוב, אני חייבת לנתק כי אני עומדת לנהוג עכשיו. נתראה." נפרדתי ממנה והורדתי את הטלפון מאוזני, פותחת בנסיעה.
הייתי מאושרת ורחובות לונדון מעולם לא נראו לי יפים יותר. הדלקתי את הרדיו וכששמעתי את השיר האהוב עליי מתנגן שם, הגברתי את עוצמת הקול ומצאתי את עצמי מתנועעת במקומי ושרה את השיר בקולי קולות, עד שעצרתי באחד הרמזורים והבחנתי בבחור צעיר שהביט בי בעניין. למען האמת אפילו לא הרגשתי מובכת והמשכתי לשיר, גורמת לו לצחוק לעצמו. הוא פתח את חלון הרכב שלו וסימן לי שאביא לו את מספר הטלפון שלי.
"אל תחשוב על זה אפילו. אני מאורסת." הרמתי את יד באוויר, מראה לו את טבעת האירוסין שהייתה על האצבע שלי והוא בתשובה שלח לי פרצוף חמוץ.
אז נכון, היום חל יום הולדתי התשע עשרה ואני כבר מאורסת. לארוס שלי קוראים ג'וש גייל והוא החבר הצמוד שלי עוד מימי התיכון. אני חושבת שזו הייתה אהבה ממבט ראשון, ברגע שהגעתי לתיכון לא הצלחתי להוריד ממנו את עיניי, הוא פשוט היה מושלם בכל המובנים. הוא היה גדול ממני בשנתיים ואילו אני הייתי קצת ביישנית בזמנו, אבל לבסוף דרכינו הצטלבו כשאני וחברתי התגנבנו לאחת המסיבות של השמיניסטים והוא התחיל לחזר אחריי במרץ. למרות שהייתי מעוניינת בו עוד מלפני כן, החלטתי לאתגר אותו והוא עבר את כל האתגרים בהצלחה מרובה. אני זוכרת את הרגע בו סיימתי את התיכון כאילו זה היה אתמול, הוא לקח אותי לארוחה חגיגית וכרע ברך עם טבעת אירוסין יוקרתית בידו. בוודאי שהסכמתי מבלי לחשוב פעמיים ושנינו החלטנו שנתחיל לתכנן את החתונה ברגע שאתקבל ללימודים, כך שכעת כשזה קרה, הייתי נרגשת מתמיד. עמדתי להפוך לגברת גייל והייתי חסרת סבלנות לגבי זה.
"מזל טוב, נסיכה." ג'וש התקרב ונשק לשפתיי כשנפגשנו במסעדה בה קבענו לאכול יחד ארוחת צהריים, מושיט לי זר וורדים אדומים.
"הו, ג'וש." חיבקתי אותו ולקחתי את הזר מידיו, "תודה לך. הוא יפהפה." קירבתי את הזר לאפי ושאפתי את ניחוח הוורדים. הנחתי אותו בעדינות בצדו של השולחן ושנינו התיישבנו.
"ג'וש." הבטתי בו, נושכת את שפתי בהתרגשות.
"כן?"
"התקבלתי." תפסתי בידו, משלבת את אצבעותיי באצבעותיו.
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Любовные романыלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
