הדבר היחיד שזכרתי הוא שלא הצלחתי לתפקד כלל. הרגשתי כאילו גופי לא שייך לי ופשוט בהיתי בדמויותיהן של כריסטופר ולורנה מול עיניי. הם ניסו לדבר אליי ולנער אותי, אך אני לא הצלחתי להגיב עד שלבסוף הובהלתי לבית החולים ובדרך איבדתי את הכרתי. אם פעם לא הבנתי איך אפשר להגיע למצב כזה רק מלחץ נפשי, כעת קיבלתי את ההוכחה היישר לתוך פניי בדרך הקשה.
כשהתעוררתי, הייתה זו שעת לילה מאוחרת וכריסטופר ישב לידי.
"איך את מרגישה?" הוא שאל ואני ניסיתי להיזכר במה שעשיתי בפרק הזמן הזה בו נשתבשה עליי דעתי.
"האמת שהרבה יותר טוב." הרגשתי באמת השתפרה וחזרתי לעצמי.
"הרופאים אמרו שהייתה לך התמוטטות עצבים, היו לך את כל התסמינים של אדם החווה התקף לב. הם קראו לזה תגובה פסיכוטית קצרה," הוא נאנח ותפס בידי, מביט עמוק לתוך עיני בדאגה כנה, "סקיילר, את מוכנה לספר לי מה קרה ומה הביא אותך למצב הזה?"
"אני לא יודעת. לא ישנתי כל כך טוב בימים האחרונים, אני חושבת שזו הסיבה." הסברתי, נמנעת מלספר לו את כל האמת בשלמותה.
"את בטוחה? כי מסתבר שאת סובלת גם מהתייבשות." הוא אמר ואני נאנחתי, נזכרת בכך שבימים האחרונים הייתי עסוקה בלהתרוצץ ממקום למקום ולא הרביתי כל כך לאכול או לשתות מים. "זו העבודה?" הוא שאל ואני הבטתי בו ארוכות, בולעת את רוקי עד שלבסוף הנהנתי. "למה לא אמרת? מעכשיו אני אביא לך עוזר שיסייע לך להשתלט על העניינים, בסדר?" הוא נשק לידי ברוך.
"בסדר. תודה." הכרחתי את עצמי לחייך אליו.
"אז מתי אני יוצאת מפה?" עברתי למצב ישיבה.
"אולי בעוד כמה ימים." כריסטופר השיב.
"מה?" נחרדתי, "אני לא יכולה להיות כאן כל הזמן הזה." מלמלתי. נשארו לי רק ימים ספורים כדי לפנות את הדירה ואם אשאר כאן, לא אספיק לעשות את זה.
"למה?" כריסטופר קימט את מצחו בחוסר הבנה.
"אני..." חיפשתי אחר המילים המתאימות, "אני ממש שונאת בתי חולים." זרקתי את התירוץ הראשון שעלה במוחי.
"הרופאים אמרו שאת חייבת לנוח, סקיילר." הוא אמר.
"אבל אני יכולה לנוח גם בבית." ניסיתי לשכנע אותו.
לבסוף כריסטופר הקשיב לבקשתי והלך לדבר עם הרופא האחראי ושכנע אותו לשחרר אותי. הוא מצידו הסכים, אך התעקש שאהיה תחת השגחה וכריסטופר החליט שבמשך הימים הקרובים אשהה בביתו כדי שיוכל לעקוב אחר מצבי הבריאותי ולעזור לי במידת הצורך. הוא הודיע שלא יגיע לעבודתו והיה צמוד אליי במשך כל הזמן הזה כשהוא אפילו לא מאפשר לי לקום מהמיטה. באחד הימים התקשרו לכריסטופר וביקשו ממנו להגיע למסעדה. האזנתי לשיחה מהצד והוא כמובן אמר שינסו להסתדר בלעדיו, אך אני ידעתי שזו ההזדמנות שלי.
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Romanceלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
