כעבור שנתיים
"איך את מסתדרת? איך מתקדמים הלימודים שלך?" קולה של אמי נשמע מעבר לקו.
"הכל בסדר, אמא. אני בחופשה."
"מה זה הרעש הזה? איפה את?" היא המשיכה לחקור אותי כהרגלה.
"האמת שיצאנו עם חברים למסעדה לחגוג את סוף תקופת המבחנים. את יודעת, להתאוורר קצת לפני שאנחנו חוזרים ללימודים." הבטתי בים השקט. השמש עמדה לשקוע בקרוב.
"לר!" לפתע קול צווחני נשמע מאחוריי.
"אמא, אני חייבת לנתק. הם מרימים כוסית וקוראים לי." הנחתי את ידי על עורפי באי נעימות.
"אוקיי, אז אני לא אפריע לך. תיהני לך שם עם החברים. ואני מבינה שאת כבר בת עשרים ואחת אבל בלי יותר מדי כוסיות, בסדר?" אמי צחקקה, "הו, וסקיילר?" היא פנתה אליי רגע לפני שעמדתי לנתק, "אני גאה בך, ילדתי." שמעתי אותה מחייכת מעברו השני של הקו ועצמתי את עיניי, נושכת את שפתי כל כך חזק כדי להחניק את הכאב המבעבע בתוכי.
"תודה, אמא. אני אוהבת אותך." מלמלתי וניתקתי את הטלפון, נכנסת לתוך המסעדה.
"שולחן שבע." הקול הצווחני נשמע שוב ואני מיהרתי לאסוף את ההזמנה שחיכתה לי במטבח ולהגיש לאותו שולחן.
אז כן, הרגשתי רע על כך ששיקרתי לאמי. לא יצאתי לחגוג עם חברים שום חופשה והמסעדה שהייתי בה בעצם הייתה מקום עבודתי הנוכחי. הכל תמיד היה מתכונן אצלי והייתי בטוחה שאני הולכת בקו ישר. המשימה שלי הייתה ללמוד ולהפוך לעורכת דין מצליחה, להתחתן עם ג'וש, לקנות בית במרכז לונדון וללדת לו שני ילדים, בן ובת. בת בשם סנדרה ובן בשם הנרי על שם אבי המנוח, למרות שג'וש תמיד התעקש שנקרא לו בשמו, ג'וש הצעיר. אך עכשיו הפכתי לכל מה שאי פעם סלדתי ממנו. הייתי חסרת כל כיוון בחיים והשתכרתי מעבודה במלצרות כשבכל פעם התקשיתי לסגור את החודש. בנוסף לזה, גם חיי החברה שלי לא שגשגו במיוחד. במילים אחרות, מבחורה מלאת שמחת חיים הפכתי לאחת שמסתגרת בביתה.
אחרי מה שקרה, ג'ייק המפוחד עד מוות החליט לעשות את מה שאני עשיתי רק בכיוון ההפוך ועבר להתגורר בלונדון. אני נשארתי לגור לבדי בדירתו ואומנם אותו בחור לא מוכר בחר שלא לקחת ממני את התשלום, אך בסופו של דבר הוא התבזבז בעיקר על להחזיק את הראש שלי מעל המים. גם המראה שלי עבר מהפך, האכילה הרגשית והעובדה שכמעט ולא יצאתי מהבית גרמה לי להעלות במשקל. שיערי שהיה פעם בלונדיני כעת חזר לצבעו החום והטבעי אחרי שבשלב מסוים הפסקתי לבקר במספרה ולצבוע אותו. חבריי ההמומים הצליחו להשיג אותי דרך אמי וניסו לתחזק איתי את הקשר, אך כל דבר מחיי הקודמים הזכיר לי את הבגידה הכואבת ואני לא יכולתי לסבול את זה, כך שגם זה נפסק. אפילו לא רציתי לשמוע יותר את שם החיבה הקודם שלי וכעת קיצרתי אותו ללר. הייתה רק מישהי אחת שהתעקשה לחבר ביני לבין העולם שבחוץ וזו הייתה חברתי לעבודה, לורנה. היא הייתה ממוצא לטיני וניתן היה להבחין בכך לא רק בגלל החיצוניות שלה, אלא גם בגלל האופי המפולפל שלה.
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Roman d'amourלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
