פרק 21 - מר ברט הזקן

1K 95 22
                                    

"יכול להיות שהוא מחפש אותך?" שמעתי את לורנה שואלת בהיסוס, אך אני כבר יצאתי החוצה והתקדמתי אליו, נעמדת מולו בפה פעור. 

"גברת בלו." אחת מעיניו הייתה כה נפוחה ונפקחה רק עד כדי חריץ קטן. "רציתי להתנצל על מה שקרה היום. זה היה נורא גס רוח מצדי, בבקשה תקבלי את סליחתי." הוא דיבר בשקט, מתכווץ במקומו. לא יכולתי לומר דבר, כך שפשוט הנהנתי וברחתי חזרה למטבח. 

-----

"היי." אני ולורנה נכנסנו לתוך הרכב של אנדי אחרי שהיא הציעה לי שאתפוס טרמפ איתם. 

"מה קורה?" הוא חייך אלינו, אך לי לא היה את המצב רוח לשיחות חולין. 

"תגיד, אנדי," פניתי אליו, "אתה יודע במקרה איפה כריסטופר נמצא?" שאלתי. 

"אני חושב שהוא במועדון. למה?" הוא קימט את מצחו. 

"אתה יכול להוריד אותי שם?" 

נפרדתי לשלום מלורנה ואנדי ונכנסתי לתוך המועדון, הפעם ללא בעיה. כשהגעתי לחלק האחורי, נעמדתי בכניסה עד שכריסטופר שהיה שם הבחין בי. 

"סקיילר? היי." הוא התקרב אליי. 

"היי." שילבתי את ידיי, "אתה מוכן להסביר לי למה הבחור שלך חזר לחפש אותי במסעדה כשהוא עם חצי פנים?" לטשתי בו את עיניי והוא רק הביט בי בשתיקה. "כי משום מה יש לי הרגשה שהייתה לך יד בדבר." 

"תירגעי, סקיילר. הבחור הזה היה צריך ללמוד קצת כבוד מהו." הוא משך בכתפיו. 

"הו, כן?" פערתי את עיניי, "ומי אתה? אתה חושב שאתה אלוהים שאתה לוקח על עצמך את התפקיד ללמד אנשים ועוד בדרכים כאלה?" שאלתי בכעס. 

"אני לא מבין למה את כועסת. הוא זה שהציק לך." הוא קימט את מצחו. 

"נכון. זה קשור אליי ואני מעולם לא הייתי נוקטת בצעד כזה, כך שאני לא צריכה שיעשו את זה בשמי. אתה חייב להבין שאתה לא יכול להתנהג בצורה הזו, כריסטופר." הבטתי בו עוד מספר שניות עד שלבסוף הסתובבתי ועזבתי את המקום בסערה. 

אז כן, כעסתי. מה שהבחור עשה בהחלט הצליח להוציא אותי מהכלים, אבל העובדה שכריסטופר החליט לקחת את העניין לידיו הכעיסה אותי אף יותר. הוא חייב להבין שאלימות זו לא הדרך לפתור בעיות והדבר האחרון שאני צריכה זה לקשור את עצמי למקרים מהסוג הזה. היה לי מזל שהמנהל שלי לא הבחין במה שהתרחש משום שרוב הסיכויים הייתי מאבדת את עבודתי במידית. 

"מה עשית אתמול אצל כריסטופר?" לורנה מיד החלה לחקור אותי במשמרת שלנו ביום שלמחרת ונראתה סקרנית למדי. "אני מקווה שלא רבת איתו." היא הניחה את ידיה על מותניה. 

"ואני חושבת שזה לא עניינך, לורנה." השבתי בעצבנות. 

"זה בגלל הבחור הזה? ובכן, כריסטופר עשה את הדבר הנכון. זה הגיע לו." היא נפנפה עם אצבעה. 

שמיים כחוליםWhere stories live. Discover now