"מיגל מגיע לאסוף אותי. את רוצה שנקפיץ אותך הביתה?" לורנה שאלה אותי אחרי שהמשמרת שלנו נגמרה ואנחנו הכנו את המסעדה לסגירה.
"האמת שיש לי כמה סידורים." השבתי בזמן שהורדתי את הסינר שלי.
"סידורים? איזה סידורים יכולים להיות לך בשעה כזו? כבר כמעט חצות." היא הביטה בשעון בהפתעה.
"לא משהו מעניין." נאנחתי לאור הסקרנות שלה.
"רגע, אל תגידי לי ש..." היא קימטה את מצחה ואני רק סימנתי לה במבטי שלא תגיד דבר.
"אוקיי, בסדר." היא הרימה את ידיה כנכנעת, "אני מניחה שזה לא ענייני."
-----
"תודה." שילמתי לנהג מונית וירדתי, נעמדת מול אותו מועדון בו אני ולורנה ביקרנו לפני שבועיים. להפתעתי המועדון עבד וניתן היה לשמוע את המוזיקה הרועמת עוד מבחוץ. כשהתכוונתי להיכנס, המאבטח עצר אותי.
"את בטוחה שהגעת למקום הנכון?" הוא סקר אותי מכף רגל ועד ראש, מביא אותי להבנה שזה בגלל העובדה שאני עדיין לובשת את מדי המלצרות השחורים שלי. הטיתי את ראשי מעט הצידה והבטתי באוזניה שהייתה לאוזנו.
"לא הגעתי הנה לחגוג. אני צריכה לראות את הבוס שלך, אז אם רק תוכל למסור לו באוזניה שלך שסקיילר כאן, אני אהיה אסירת תודה." השבתי בפשטות והצבעתי על אוזנו.
התעלמתי מכל המבטים שנשלחו אליי בגלל הלבוש שלי והתקדמתי לכיוון הדלת שמובילה לצידה השני של המראה. בכניסה פגש אותי אדם לא מוכר והכניס אותי לתוך אותו חדר, שם נוכחתי לגלות את הצד השני. שלא במפתיע, זה היה חדר ישיבה גדול והיו בו שלל אנשים. צמרמורת עברה בגבי כשראיתי את המועדון מעבר לזכוכית. כשישבתי שם, לעולם לא הייתי מנחשת שאני עלולה להימצא כך במעקב.
"חיפשת אותי?" לפתע שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי כדי לגלות את כריסטופר עומד שם עם משקה בידיו. משהו בהבעת פניו אמר לי שהוא מרגיש מרוצה.
"האמת שכן." הנהנתי והכנסתי את ידי לתוך הכיס, מראה לו את השטר שהוא השאיר לי מוקדם יותר הערב במסעדה. "יש סיבה שאתה מתעקש לנפנף כך בכסף שלך מולי?"
"האמת שאת זו שכרגע עושה את זה." הוא ככל הנראה ניסה להתבדח, אך אני רק הרמתי את גבותיי. "כמו שכתבתי לך על המפית, רק החזרתי לך את הכסף שלך בתוספת תשר."
"תשר של מאה דולר? מי שמע של תשר בסכום כזה?" פערתי את עיניי בתדהמה.
"מה אני יכול לומר? עשית עבודה טובה." הוא משך בכתפיו. "היי, תירגעי. רק פינקתי אותך ואת החברות שלך על חשבון הבית. לא היית צריכה לשלם לי על זה בכלל, לא הזמנת את זה."
"ובכן, אני לא צריכה שטיפוסים מפוקפקים כמוך יפנקו אותי." צעדתי והנחתי את השטר על השולחן, לאחר מכן חזרתי לעמוד מולו. "אני בטוחה שיש כאן מספיק בחורות שישמחו לקבל את זה במקומי." הבטתי מעבר לכתפו על חבורת הבנות שישבה שם.
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Romansaלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
