פרק 32 - אופוריה

1.1K 81 63
                                    

היה זה ערב הפתיחה כשאני ולורנה עמדנו מהצד והסתודדנו בינינו, מביטות בשלל האנשים שמילאו את המסעדה. עדיין לא התחלנו בעבודה וזו רק הייתה היכרות, כך שאני ולורנה דאגנו להתלבש כיאה והגענו בשמלות ערב. כריסטופר דאג להציג אותי ואת לורנה בתור מנהלות המטבח והבר וההתלהבות הייתה גדולה. ולמרות זאת, כלל לא ציפיתי להפתעה שכריסטופר תכנן לי באותו הערב. ישבנו עם לורנה באחד השולחנות ולגמנו מהשמפניה שכבר הספקנו לטעום ממנה כשעברתי בעיניי על האנשים עד שלפתע הבחנתי בראש בעל שיער בלונדיני מבצבץ בין כל אספת האנשים. מיד קפצתי ממקומי ונעמדתי על רגליי. 

"סקיי? מה קרה?" לורנה שאלה בדאגה. 

"אני לא מאמינה." מלמלתי והזזתי את הכיסא שלי הצידה, ממהרת לפתוח בריצה לעבר הדמות.

"אמא!" צעקתי, מחבקת אותה בחוזקה. 

"סקיילר, ילדתי." גם היא נשמעה שמחה והניחה את ידה על ראשי. 

"אמא, מה את עושה כאן?" 

"שלום, גברת בלו." לפתע כריסטופר צץ משום מקום ותפס בידה של אמי, מנשק אותה. ידעתי שזו הייתה עבודתו, משום שבין כל ההכנות לפתיחה שכחתי לגמרי לדבר עם אמי ולספר לה על כך. עזבתי את אמי לרגע ומיהרתי לחבק אותו ולהודות לו. אם ניתן היה לתאר את ההרגשה שלי באותו רגע במילים, אפשר לומר שהאושר פשוט נשפך מאוזניי. 

"אני חייבת לומר שהצלחתם להרשים אותי. המקום נראה נפלא." היא חייכה אליו. 

"ואני חייב לומר שכל זה הודות לבת שלך." הוא פזל לכיווני ואני הרגשתי שאני מאדימה מהמבוכה. 

אדם כלשהו ניגש לכריסטופר והוא סימן לו לחכות, "אני מתנצל, אבל אהיה חייב להתנתק מכן לבינתיים. מקווה שתיהנו יחד." קרץ לעברנו ואני פניתי להביט באמי. 

"אמא, אני כל כך שמחה שאת כאן. בואי, אני רוצה להכיר לך מישהי."

שמחתי לראות שאמי מחבבת את לורנה ושתיהן אפילו הצליחו לפטפט בלעדיי. לורנה סיפרה לאמי כמה היא שמחה להכיר אותה והתלוננה על כך שאני אף פעם לא מספרת שום דבר על חיי בלונדון, למרות היותנו החברות הכי טובות. אמי מצידה הסכימה ואמרה שבמקרה שלה זה אותו הדבר ושאני נמנעת מלספר לה על חיי כאן. 

"כריסטופר, תציל אותי." לחשתי לו ברגע שהוא התיישב לידנו. משום מה, לורנה ואמי חשבו שיהיה מעניין לפתוח בשיחה על האופי הקשה שלי, להחליף חוויות על כך ביניהן ולשתף את דרכי ההתמודדות שלהן עם העניין. 

"תסלחו לנו רק רגע, אבל אני אקח אותה מכן לכמה דקות. אני צריך להראות לה משהו." כריסטופר תפס בידי והקים אותי מהכיסא, גורם לי לעצום את עיניי במבוכה מהשקיפות שלו. הוא משך אותי אחריו ויחד ברחנו למטבח שהיה ריק מאדם.

"רציתי לעשות את זה עוד מתחילת הערב. לעזאזל, סקיילר, את כל כך יפה היום." הוא הניח את ידיו על לחיי וסחף אותי לנשיקה. 

שמיים כחוליםWhere stories live. Discover now