"לא יכולתי שלא לשים לב לכך שמשהו מטריד אותך היום." כריסטופר אמר כשנכנסנו לתוך ביתו כדי להתייבש אחרי שפעם נוספת הוא זרק אותי עם בגדיי לתוך הבריכה. לראשונה ביקרתי בחדרו והופתעתי לגלות עד כמה הוא גדול. אחרי שהוא השאיל לי אחת מהחולצות שלו, ירדנו לחדר הכביסה כדי להכניס את בגדיי למייבש.
"הו, כן." הוא גרם לי לשים לב לכך שבדקות האחרונות כל מה שחשבתי עליו היה השיחה הלא נעימה שהתקיימה ביני לבין אמי, "זה שום דבר." משכתי בכתפיי כאילו היה מדובר באיזו שטות, למרות שלא כך היה הדבר.
"את בטוחה?" הוא שאל והוביל אותי חזרה אל הסלון כדי שנחכה עד שהמייבש יסיים את עבודתו.
"כן...לא, לא כל כך." העברתי את ידי על פניי והתיישבתי בכבדות על הספה.
"מה קרה הפעם? אני מקווה שזה לא קשור לבחור הזה." הוא הצביע עליי ומן הסתם שהוא דיבר על ג'וש.
"לא, זו אמא שלי." נאנחתי, "סיפרתי לה את כל האמת על החיים שלי כאן באמריקה."
"מה זאת אומרת? היא לא ידעה?" הוא קימט את מצחו.
"לא. שיקרתי לה במשך כל הזמן הזה. היא חשבה שאני לומדת כאן משפטים בזמן שאני רק מלצרית. בכל אופן, השיחה שלנו נגמרה בצורה לא כל כך יפה." הרמתי אליו את עיניי, תוהה עד כמה נכון אני עושה שאני מספרת לו את כל זה.
"בחיי, את חתיכת שקרנית קטנה." הוא התיישב לידי על הספה וטפח על רגלי. "אבל בסופו של דבר מה שאתה לא יודע לא פוגע בך, נכון? אז אם אני מבין את זה, אני מאמין שגם היא תבין." הופתעתי מכך שהוא מנסה לעודד אותי.
"האמת שגם אני הופתעתי לראות אותך ממלצרת במסעדה ההיא. לאן נעלמו כל החסכונות שלך?" הוא בהה בי בחוסר הבנה.
"שכר דירה. ג'ייק עזב ללונדון והשאיר אותי לבדי בדירה. אתה יודע איך זה, לא קל לגור במנהטן." משכתי בכתפיי.
"אם הייתי יודע שזה מה שיקרה, תהיי בטוחה שהייתי לוקח את כל החסכונות שלך עוד באותו היום." הוא נזף בי ואני רק שלחתי אליו מבט עצבני. "יצא לך פעם להתחרט על כך שעזבת את לונדון?"
"אפילו לא טיפה. החרטה היחידה שלי היא שהשארתי את אמא שלי מאחור." אמרתי בגרון חנוק, "אני מתגעגעת אליה בכל יום."
"אני לא מבין, לא נפגשתן מאז שהגעת לכאן?" הוא שאל ואני הנדתי בראשי לשלילה.
"לא. אחרי שאבא שלי נפטר קצת התקשינו להרשות לעצמנו חופשות. עכשיו גם אחותי התחתנה ועברה לגור עם בעלה, כך שהיא צריכה להחזיק לבדה את הבית." רציתי לרגע לשאול היכן ההורים שלו, אך לא היה בי את האומץ. תמיד נמנעתי משאלות אישיות מהסוג הזה משום שפחדתי לשים את האדם שמולי במצב לא נעים.
"תראי, אני יודע שאביך נפטר ושיכולת לומר לי את אותו הדבר אם הייתי מספר לך על הקשר הלא כל כך נעים שלי עם אבי," הוא הניח את ידו על רגלי, "אבל אם אמי הייתה בחיים, הייתי דואג לנצל כל רגע." וכך הוא בעצם גילה לי את מה שחששתי לשאול. המילים שלו הכאיבו לי משום שידעתי שהוא צודק. מסתבר שלי ולכריסטופר יש משהו משותף אחרי הכל.
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Romanceלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
