"לורנה," ניגשתי אליה בזמן שהיא התרוצצה ליד הבר, "אני צריכה לצאת לשעה-שעתיים. הם מסתדרים שם לבד במטבח, אבל תוכלי לפקוח עליהם עין מדי פעם ולראות שהכל כשורה?" הבטתי בה בתחינה וקיוויתי לכך שהיא תסכים.
"כן, בטח." להפתעתי היא השיבה בחיוב, "הכל בסדר? לאן את הולכת?"
"יש לי כמה סידורים. אני מבטיחה לחזור כמה שיותר מהר." נמנעתי מהסברים מיותרים וחייכתי אליה, הולכת לעבר היציאה.
-----
"זהו, אני חושבת שהראיתי לך את כל הדירה." האיש אמר ואני הנהנתי, סורקת אותה שוב בעיניי.
"היא נורא נחמדה, מר המילטון." חייכתי. הדירה באמת הייתה נורא יפה, אפילו יותר יפה מהדירה הנוכחית שלי.
"אז אתה אומר שאני יכולה להיכנס לכאן כבר בסוף חודש הזה?" ווידאתי.
"כן, כן."
"מצוין. אז נוכל להיפגש כבר מחר כדי שאני אחתום על השיקים."
-----
"נו, איך עברו הסידורים שלך?" לורנה שאלה אותי ברגע שחזרתי.
"האמת שבסדר גמור." השבתי בחיוך. חשבתי שבסופו של דבר כל זה לטובה. חייתי בדירה הקטנטנה של ג'ייק מאז שהגעתי לכאן ואולי הגיע הזמן שלי להתקדם.
"יופי." לורנה הנהנה ונעלמה לעבודתה בבר. שמעתי את הטלפון שלי מצלצל מתוך הכיס שלי וכשהוצאתי אותו, ראיתי שמר המילטון הוא זה שמתקשר אליי.
"הלו?" מיהרתי לענות.
"היי, סקיילר. מדבר דאגלס המילטון. רציתי לדבר איתך לגבי הדירה."
"כן, מר המילטון. מה העניין?"
"אני לא אוכל להיפגש איתך מחר,"
"אם זה לא נוח לך נוכל לקבוע ליום אחר." מיהרתי לקטוע אותו.
"לא, זה לא העניין, סקיילר. קיבלתי שיחה מזוג שהראיתי לו את הדירה לפנייך והם הודיעו שהם רוצים להיכנס אליה בהקדם האפשרי, כך שאני מצטער." הוא התנצל ואני נאנחתי.
"אני מבינה. בסדר. תודה רבה לך, מר המילטון." מלמלתי.
"כל טוב." הוא סיים וניתק את השיחה. אני לא יכולה לומר שלא התאכזבתי מהבשורה, הדירה נורא מצאה חן בעיניי והרגשתי שהחמצתי כאן עסקה טובה. החלטתי לא ליפול ברוחי ולא לאפשר לאביו של כריסטופר לקבל את מה שהוא רוצה. חיכו לי עוד מספר פגישות בימים הקרובים עם בעלי דירה ועודדתי את עצמי בכך שלבטח אמצא משהו אחר.
בצורה מוזרה, בכל פגישה שהגעתי אליה בסופו של דבר התבשרתי בכך ששוכרים אחרים כבר חתמו איתם על חוזה והעסקה מבוטלת. אט אט גם הסטנדרטים שלי החלו לרדת. לקחתי כל מה שמצאתי וקפצתי על כל אפשרות, גם אם זו הייתה הדירה הכי קטנטנה. אך בכל פעם מחדש נתקלתי בכישלון. זה היה כאילו כוח עליון פשוט החליט שאני לא אמורה למצוא דירה במקום הזה. במשך כל הזמן הזה עבדתי שעות נוספות וכמעט ולא ביליתי עם כריסטופר, כשהתירוץ שלי היה הלחץ בעבודה. במקום כלשהו זו הייתה האמת, הנושא הזה הדיר שינה מעיניי וגופי אפילו הספיק להשיל מספר קילוגרמים בפרק זמן קצר בגלל הלחץ שהייתי נתונה בו.
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Roman d'amourלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
