פרק 11 - מלחמה קרה

1.2K 84 10
                                    

"אלוהים." תפסתי בחזי ברגע שנכנסתי לביתי. הדופק שלי הרקיע שחקים כשניסיתי להבין מה קרה הערב ואיך מצאתי את עצמי בסיטואציה ההזויה הזו. המלחמה שכריסטופר פתח בה איתי גרמה לי אפילו לשכוח מג'וש ואלכס. אומנם שניהם בגדו בי, אך הם עשו את זה מתוך אהבה אחד לשנייה, וכאן? כאן יש לי עסק עם משהו אחר. תהיתי מה הוא מנסה להשיג בכך שהוא מתנהג כמו מפלצת ומה בדיוק המניע ממנו הוא פועל, אך יותר מכל, פחדתי שהוא יפגע בלורנה.

-----

"למה את מסתכלת עליי ככה?" לורנה קימטה את מצחה וצחקקה, גורמת לי להבין שמזה כבר כמה דקות שאני רק בוהה בה. 

"אני רק..." מלמלתי בבלבול ולבסוף חזרתי לאכול את ארוחת הצהריים שלי בשקט. 

"מה? הכל בסדר? מה עובר עלייך, לר?" לורנה ניסתה להבין מה מתחולל במוחי, אך אני רק ניסיתי לחשוב מאיזה צד אני אמורה לגשת לעניין כזה. 

"כלום, הכל בסדר." 

"לורנה, אני צריכה לדבר איתך." לבסוף נכנעתי לייסורי המצפון שלי והנחתי את המזלג על השולחן. 

"ברור שאת צריכה. אני רואה שמשהו קורה לך." היא שילבה את ידיה בציפייה. 

"זה..." תהיתי אם אני עושה את הדבר הנכון, "זה כריסטופר." 

"כריס? מה איתו?" היא הביטה בי בעניין. 

"לורנה," נאנחתי והבטתי לתוך עיניה ברחמים, "הוא לא בן אדם טוב." 

"למה שתגידי את זה?" היא גיחכה במבוכה והניחה את ידיה על השולחן. 

"כי אני יודעת, בסדר? את צריכה להתרחק ממנו. בבקשה." תפסתי באחת מידיה ולחצתי עליה. 

"מה?" היא שאלה בהפתעה, "על מה את מדברת, סקיילר?" ידעתי שהעובדה שהיא השתמשה בשמי המלא מבשרת רעות והבנתי שהיא נפגעה. 

"בבקשה, את חייבת להקשיב לי." התחננתי. 

"אם את לא מתכוונת לומר לי למה, אין סיבה שאני אעשה את זה." היא לקחה את הצלחת שלה וקמה ממקומה בכעס. 

"לעזאזל." הנחתי את ידי על מצחי בייאוש. 

כרגיל, בסוף המשמרת כריסטופר הגיע לאסוף את לורנה ואני צפיתי בזה מהצד. אחרי שהם עזבו, מצאתי את עצמי מתהלכת מצד לצד בניסיון להבין מה אני אמורה לעשות הלאה ואיך למנוע את זה, עד שלפתע רעיון התגנב למוחי. 

דפקתי על דלת ביתה של לורנה בזמן שאני מרעידה את רגלי בעצבנות. חששתי מכך שהיא תגיע לכאן בכל רגע ותראה אותי. לבסוף אחיה הגדול של לורנה, מיגל, היה זה שפתח לי את הדלת. 

"סקיילר? מה את עושה כאן?" הוא הביט בי בשאלה, "איפה לורנה? קרה לה משהו?" דאגה נשמעה בקולו. 

"לא, לא. היא בסדר." מיהרתי להרגיע אותו, "האמת שבאתי לדבר איתך."

"איתי? את רוצה להיכנס?" הוא שאל ואני מיהרתי לסרב. 

שמיים כחוליםWhere stories live. Discover now