התנשקנו כך במשך דקות ארוכות, עד שלבסוף התנתקתי ממנו והרכנתי את ראשי בביישנות.
"אני חושבת שהגיע הזמן שאני אלך, כריס." מלמלתי. אומנם היה צפוי שהיחסים שלנו לאחרונה יובילו לכך, אך לא הייתי בטוחה שאני מעוניינת שזה יגיע לשם, לפחות לא כרגע.
"כבר?" הוא התמרמר.
"אני לא יכולה להישאר כאן לנצח." צחקקתי והוצאתי את רגליי מהמים, נעמדת על שפת הבריכה.
"אני דווקא לא הייתי מתנגד." הוא חייך בערמומיות וקם אחריי.
"די, כריסטופר. לא הייתי בבית מאתמול בצהריים." העברתי את ידי בשיערי, מנסה לא להיכנע לבקשותיו שאשאר.
"אוקיי, בסדר. אבל אנחנו נתראה בערב, נכון?" הוא התקרב אליי והניח את ידו על מותני.
"אם לא יהיה שום שינוי בתכניות שלי, אז כן."
עמדתי תחת זרם המים החמימים וחשבתי על מה שקרה הבוקר בחולמניות. ניסיתי שלא לרחף יותר מדי, ובכל פעם שהפרפרים שבו והתעופפו בבטני השתדלתי להחזיר את עצמי לקרקע. כבר לא הייתי ילדה מתבגרת ולא יכולתי לתת לזה לסובב לי את הראש, ידעתי שעליי לנהוג ולחשוב בהגיון. ולמרות זאת, כל מה שרציתי באותם רגעים היה לפגוש את כריסטופר ופשוט להיות לידו. העובדה שהערב אני שוב אפגוש אותו הרגיעה את ליבי שהשתוקק שוב למגעו ולעיניו הירוקות.
בשבוע שהגיע לאחר מכן הכל קרה אחרת ממה שציפיתי. זה הרגיש כאילו כריסטופר נעלם מעל פני האדמה ואני לא הבנתי מה קרה. לא העזתי לשאול את לורנה או אנדי לשלומו משום שחששתי שהם יבינו שמשהו קורה בינינו. הוא מצידו לא יצר איתי שום קשר ואילו אני מצאתי את עצמי מחזיקה בטלפון שלי מספר פעמים ושוקלת לחייג אליו, אך בכל פעם וויתרתי. הרגשתי רע כשחשבתי על כך שאולי קרה לו משהו, אבל תיארתי לעצמי שהוא לפחות היה שולח לי הודעה כדי שאבין. בסופו של דבר הבנתי שאם הוא לא מתקשר אליי, ככל הנראה הוא לא רוצה לדבר איתי ולמרות שזה צרם לי, הדחקתי את זה והחלטתי שגם אני לא מתכוונת לרדוף אחריו.
באחד הימים, כשזה היה כבר סופו של השבוע ואני חזרתי ממשמרת הבוקר שלי, כריסטופר הופיע בביתי.
"מה אתה עושה כאן?" שילבתי את ידיי.
"אה, באתי אלייך?" הוא משך בכתפיו.
"אתה נזכר בי רק בסופי שבוע?" שאלתי בעצבנות ורק אז הבנתי שאני מתנהגת כמו ילדה קטנה. בפעם האחרונה שבילינו יחד ראיתי שהוא מוטרד ואולי באמת קרה לו משהו במשך השבוע הזה שמנע ממנו לדבר איתי.
"אני יודע שאת כועסת עליי בגלל שלא דיברתי איתך, אבל יש לזה סיבה, סקיי." הוא התקרב אליי ותפס בידי, "באמת. בואי איתי ואת תראי."
"לאן?" שאלתי בחוסר הבנה. שוב הוא לא מדבר איתי במשך שבוע ובוחר לגרור אותי לאן שהו.
-----
YOU ARE READING
שמיים כחולים
Romantizmלסקיילר בלו יש חיים מאושרים. היא חיה בלונדון, מתקבלת ללימודים, יש לה משפחה תומכת והיא מאורסת לחבר האהוב שלה עוד מימי התיכון. יש לה כל מה שרק אפשר לבקש ונראה שהחיים מגיעים לשיאם. אך דווקא ביום הולדתה, קורה דבר שמצליח לטלטל את כל עולמה וגורם לה לוותר...
