פרק 17

2K 28 5
                                    

רו מגלפת עוד מימיה כדי שיהיו לנו יותר מים. אני אוספת עלי מנטה ואוכמניות. אני שומעת רשרושים מבין השיחים ונדרכת. חיה קטנה רצה ועוברת אותנו בבהלה. אחריה מגיעה אחת נוספת.

"משהו לא בסדר" אני אומרת לרו.

היא מביטה עלי במבט דואג.

אני מריחה את האוויר. הוא לא נקי. יש בו ריח של...

"עשן" אני ורו אומרות בתיאום מושלם.

אנחנו אוספות את החפצים המועטים שלנו ומתחילות לרוץ, לא מחכות שהאש תגיע אלינו. רו מתחילה לטפס על עץ ואני אחריה. אני מביטה לאחור ורואה קיר אש ענקי דוהר לעברנו.

"אני לא חושבת שכדאי לטפס על עצים רו, יש שריפה ענקית שמתקרבת" אני אומרת.

רו מקפצת אל העץ מולי, אני אחריה.

"אין ברירה. נצטרך למהר, זה עדיף מלפגוש מיועד בדרך" היא אומרת.

אנחנו קופצות מעץ לעץ בלי לעצור, השריפה רק מתקרבת.

"חייבים להתקרב אל הקרקע" אני אומרת.

"אבל מה יקרה אם..."

"בלי אבל רו, אין זמן לשאלות. את חייבת להקשיב לי" אני אומרת בטון קשוח.

רו מהנהנת ואנחנו ממשיכות לקפוץ בין העצים ויורדות בהדרגה בגובה.

חומת האש דוהרת לעברינו ועצים קרובים אלינו מתחילים להתמוטט.

"אנחנו חייבות לרדת לקרקע רו. זה כבר נהיה מסוכן".

"אבל אם יהיה שם מיועד"?

"את מעדיפה להישרף למוות"?

רו שותקת לרגע "את צודקת, נרד".

אנחנו כמטר מעל הקרקע. אני קופצת ורו אחרי. אין זמן להיאנק מכאבים. אנחנו רצות בכל הכוח, בורחות מהשריפה. אני שמה את החולצה על פי כדי לנסות לסנן חלק מהעשן המנסה לחנוק אותי.

האש לא מפסיקה להתקרב והנשימות שלי רק נהיות כבדות יותר. הנשימה הופכת קשה מרגע לרגע ככל שיותר עשן ופיח נכנסים לריאותי. אני שומעת צעדי ריצה, מיועד נוסף מתקרב. רו מביטה עלי בדאגה. נערה עם שיער אדמוני ופנים שועליות מתגלה מבין העצים ומתקרבת אלינו בריצה. אנחנו מנסות להגביר את הקצב אבל לא מצליחות.

רו ואני מביטות אחת על השנייה במבט חושש. יודעות שבכל רגע חיינו יכולים להסתיים. הנערה מתקרבת אלינו ומסתכלת עלינו.

להפתעתי היא מתעלמת מאיתנו וממשיכה לרוץ. כנראה שהא מספיק חכמה כדי לדעת שמה שחשוב כרגע זה רק לברוח מהשריפה ולחיות.

אני רוצה להיאנח בהקלה אבל אני בקושי מצליחה לנשום.

הצעדים שלי הופכים לכבדים יותר ויותר, משהו מושך אותי למטה. אני מסתכלת על האדמה, בוץ. יש מים בקרבת מקום. אני נוגעת בכפתה של רו ומפנה את תשומת ליבה אל הבוץ. היא מהנהנת.

כמו משום מקום כדור אש שורק ועבר ממש לידי. הלב שלי דופק בקצב לא אפשרי. נשמעת שריקה נוספת וכדור אש נוסף עובר מעלי ומעל רו. אנחנו מספיקות להתכופף בזמן. אני מגייסת את כל הכוחות שנשארו לי ומגבירה את הקצב. נשמעת שריקה נוספת ואחרי כמה שניות צרחה. כדור האש שיסף את ירכה של רו. קצב הריצה של רו מואט בעקבות הפציעה. אני רואה את המים מולנו.

"את יכולה לעשות את זה רו"! אני צועקת. הצעקה עולה לי ביוקר ואני משתעלת בכבדות מהעשן שנכנס לפי.

היא לא יכולה לעשות את זה לבד. אני אוחזת בה ורצה אל המים. עוד כדור אש מפספס אותנו.

"רק עוד קצת רו" אני לוחשת לה. היא נאנקת מכאבים ומהנהנת.

הרגל שלי טובלת במים. אני ממשיכה לרוץ בתוך המים עד שהם מגיעים לכתפי. רו צורחת מכאבים.

"ששש..." אני לוחשת לה ומרגישה את הכאב שלה.

עוד כדור אש מתקרב אלינו. אני דוחפת את ראשה של רו למים ומכניסה גם את שלי. אחרי כמה שניות אנחנו מוציאות את הראש. רו יורקת מים.

האש מתחילה לסגת ולהיחלש. ניצלנו. בערך. 

משחקי הרעב- אם פרים הייתה נבחרתWhere stories live. Discover now