פרק 44

1.3K 26 23
                                    

פיטה מתחיל בדבריו אבל אני עוצרת אותו.

"שקט פה מידי פיטה. יש לי הרגשה מוזרה. איפה נראה לך שקייטו נמצא"?

"אני לא יודע".

היובש מתחיל לחדור לעצמותי.

"הם רוצים שנלך לקרן השפע" פיטה אומר ומביט עלי "זה קרוב כל כך".

אני יכולה לראות טיפה של עצב בעיניו של פיטה, המביטות עלי ומנסות לשמור על יציבות ואומץ. פיטה לא חזק כל כך. הוא אפילו די שביר. הוא משפיל את מבטו כדי שלא אראה את פניו.

"היי פיטה" אני אומרת "כשנגיע לעולם הבא, לחיים שאחרי, תבוא להגיד לי שלום נכון"?

פיטה מחייך, חיוך עצוב. "אני מבטיח".

אני לוחצת את ידו של פיטה ואנחנו חותמים על ההסכם שלנו.

"נפגוש גם את רו נכון"? אני שואלת.

"בטח, אני בטוח שהיא תחכה לך, מחייכת על אחד העצים".

אני לא מצליחה לפרש את המבט המרוחק בעיניו של פיטה. אני לא עזבת את ידו, בידיעה שזהו האדם האחרון שאראה, החבר שאיתו אעזוב את הזירה, לחיים שאחרי.

אנחנו מתקדמים בשקט אל קרן השפע. אני בטוחה שאנחנו נראים כמו אח ואחות, מחזיקים ידיים והולכים ביער, לפיקניק נחמד. אם רק זה היה יכול לקרות, במקום ללכת עכשיו אל מותנו. כשחושבים על זה, פיטה ואני די דומים. לשנינו שיער בלונדיני ועיניים כחולות. גם לפיטה יש לב רך ורחב.

אני שומעת כל צעד שלנו בעוצמה חזקה כל כך. הכל שקט מידי. שקט מידי בשביל השלושה האחרונים של המשחקים.

רעש מרחוק נשמע. אני נעצרת ונאחזת בחוזקה בידו של פיטה. שוב רעש, רעש של ריצה. אני מתחילה לרוץ ופיטה אחרי, לא מרפה ממני ואני ממנו. משהו קורה. שוב רעש של ריצה, מתקרב אלינו יותר ויותר. ענפים נשברים בעוצמה תחת צעדי הריצה המהירים שנשמעים. זה קייטו, אני בטוחה.

אנחנו ממשיכים לרוץ כשלפתע רעש הריצה נעלם. שוב דממה קודרת. הוא כאן? קייטו כבר כאן לקרב האחרון?

פיטה נעצר. אני שולפת את הסכין שלי וזורקת את הסכין השנייה לפיטה.

אנחנו עומדים דרוכים, קרן השפע נראית באופק, אוחזים זה בידו של זו. שקט מידי. אני מקשיבה לשקט כשהתבקעות ענף נשמעת כמה מטרים מאחורינו. אני מסובבת את ראשי לאט לאחור, פיטה עושה זאת גם הוא.

אין שם דבר. דממה. אנחנו ממשיכים ללכת באיטיות דרוכים, מאזינים לשקט.

צרחה מחרידה נשמעת מרחוק. ואחריה שוף קול התבקעות עץ מאחורינו. אני מביטה על פיטה במבט מפוחד ושוב שנינו מסובבים את הראשים לאחור.

הפעם יש מישהו מאחורינו, לא מישהו, משהו. המון משהו.

טציות.

"רוצי" פיטה לוחש אבל הלחישה לא מפריעה להסתערות המוטציות עלינו.

אנחנו רצים במלוא הכוח, רצים אל עבר קרן השפע. מרחוק אני רואה שקייטו כבר נמצא שם. אנחנו ממשיכים לרוץ בכל הכוח יד ביד.

"אל תוותר פיטה" אני צועקת בין הנשימות המואצות.

אבל נראה שלפיטה יש תוכניות אחרות.

משחקי הרעב- אם פרים הייתה נבחרתWhere stories live. Discover now