הייתה זו שעת בוקר מוקדמת, כשהם הוציאו את הגופות על האלונקות ממרתף העונשים. באלאר צדק, רק שלושה מהחניכים שרדו. החניכים ששרדו הועמדו בבושת פנים מול כולנו. הם נראו חיוורים, כחושים ומלוכלכים בכתמים של דם ואדמה. השניים האחרים כוסו בסדינים לבנים וגופותיהם הוצאו החוצה על ידי גאלנה ומחנך נוסף שלא ידעתי את שמו. חשבתי שאני עומדת להתעלף כשהם חלפו עם הגופות העטופות בשביל הצר שהוביל עד למרפאה. למרות הכיסויים, יכולתי לזהות את הצורה שלהם מבעד לבד. לפני ימים ספורים הם היו בחיים, וכעת, הם כבר היו אינם.
התדרים המזועזעים והמפוחדים של כולם הציפו אותי עד בחילה. הבטן שלי אף פעם לא כאבה כל כך. הרגשתי כאילו חור נפער בתוכה. היה יותר מדי רעל בפעימות של כולם. ניסיתי לחסום אותם, אך התחושות מסביבי היו כבדות ורבות מדיי. ראיתי בזווית את עיני את אסא וג'ראל חיוורים מאי פעם. גם הם הרגישו זאת, הפעימות של כולם מחצו גם אותם. הקרקע נרעדה תחת רגליי. נאבקתי כדי לשמור על ההכרה שלי.
פנלופה מורגן הכריחה את כל החניכים והמחנכים לעמוד ולצפות במתרחש. היא עמדה על בימה קטנה, לבושה בחליפה ארוכה וכסופה וכובע פרוותי מגוחך כיכב על ראשה. על פניה הייתה הבעה מדושנת מעונג. היא לא הייתה צריכה לחייך כדי לתת לכולנו להבין שהיא לימדה אותנו לקח. היא השליטה בנו טרור כאילו היה זה גן ילדים.
"בבוקר מצער שכזה, אנחנו נפרדים משני חניכים שלא הבינו את מקומם הנכון בפליטאה. הם לא היו חזקים מספיק כדי לשרוד במרתף העונשים. הרעב, הפחד וייסורי המצפון של חבריהם גרמו למוות הזה להתרחש." היא אמרה בקול מקפיא דם. "החניכים הנותרים אינם חפים מפשע. הם יעברו סדרה של תחקורים עם הטובים מקוראי התדרים שברשותנו. עלינו לוודא שהמגפה של החניכים הסוררים בפליטאה הופסקה לחלוטין. איננו מעוניינים במוות נוסף בשטח בית הספר."
אף אחד נוסף לא דיבר.
ראיתי את רפאל משפיל את מבטו כשהגופות חלפו לפניו. תהיתי מה הוא יעשה איתן, כשיגיע למרפאה. רציתי להיות שם איתו, כדי לעודד אותו ולתמוך בו. למרות שהוא רצה שאיעלם מחייו לחלוטין, עדיין רציתי להיות בקרבתו.
קלאמה לחצה את ידי החשופה והחדירה מעט חמימות לקצות אצבעותיי. החלפנו מבטים עגומים בינינו כשהמנהלת המשיכה.
"למרות שהפליטאה חרטה על דגלה חינוך למצוינות וצייתנות חסרת גבולות, הידיעות על מות החניכים הגיעו עד לאוזני הקוויטה. ואין צורך להסביר שקימבל לרימר, השליט הדגול שלנו, אינו מרוצה מהתפקוד של המוסד שלנו. לכן, הוא החליט ליצור משלחת של מכובדים מהקוויטה, שתגיע לשטחנו לקראת סוף השבוע." היא קראה בקול צורם.
מלמולים נרגשים וחרדים התפשטו מסביבי. פנלופה מצמצה פעמיים וכולנו הרגשנו לפתע לחץ אדיר בתוך הגולגולות שלנו, כאילו מישהו הכה בראשנו בפטיש. לא הייתה לה סבלנות למשחקים. היא השתמשה בכוחותיה כדי להשתיק את כולנו, וזה עבד.
YOU ARE READING
עולם ללא קץ
Fantasiaהם סיפרו לי שפעם היה עולם אחר. עולם שלא היה רווי שנאה ומלחמות. לא זכיתי לראות את העולם שהם דיברו עליו. כשאני נולדתי, המלחמה כבר החלה. מה קורה כשהעולם שאנחנו מכירים מגיע לסופו? אלירה, נערה שגרה בעוני בעיר התחתית, מגלה שכל חייה בבית דודה היו שקר...
