שקר לבן

01:19

אוהד ישב בחדר המתנה מביט בשעון על הקיר, 01:19 בלילה, אסף היה כבר יותר משלוש שעות בחדר ניתוח וכל דקה שעברה הוסיפה למידת החרדה שלו, הטלפון שלו כבר ממזמן מת ולא היה שום דרך להסיח את דעתו מהדקות העוברות מאוד מאוד לאט. הוא ניסה להעביר את הזמן צועד מצד לצד, הוא ניסה לספור צעדים, אריחים, כיסאות לאורך המסדרון, חילק אותם לספסלים לעומת כיסאות בודדים, הוא ניסה למצוא באיזה אלגוריתם הם השתמשו לבחור כמה כיסאות יש בכל מקום. אולי יותר כיסאות מחוץ למחלקה מסוימת מצביע ששם צריך לחכות יותר זמן.

חוץ ממנו היו עוד אנשים בודדים בחדר המתנה, רובם ישנו בכל מיני תנוחות מוזרות עודם ממתינים. הוא לא הצליח אפילו לחשוב על לישון, הוא רק רצה לדעת שאסף בסדר.

01:20 לא חל שינוי במצב, הוא חשב אולי להתאמן ולעשות שכיבות שמיכה ובתרגילי בטן כדי להעביר את הזמן. הוא הביט מסביב וראה זוג הורים עם עיניים מטושטשות ועייפות מביטות בקיר מולם והחליט שהוא לא יכול להפריע להם.

01:21 הוא התאפק כבר שעה לשירותים והלחץ התחיל להעיק, הוא היה חייב להשתין אבל פחד שבכל רגע אסף יצא והוא יפספס אותו.

01:21 החיים ללא הסחות הדעת שיש בטלפון, הפייסבוק, האינסטגרם, הטוויטר, היו מאוד משעממים. הוא לא הבין מה עשו אנשים פעם. הוא החל לקפוץ מרגל לרגל בעוד שלפוחית השתן הציקה לו.

01:22 פאק! הוא רץ לשירותים הקרובים, אלו שהוא עבר על פניהם אולי מאה פעם בשעות האחרונות. לא היה אכפת לו שהשירותים היו מלוכלכים לחלוטין. שנשים ידאגו, הוא יכול לעמוד. הוא עשה את צרכיו במהירות הבזק קופץ מיד החוצה כאשר הוא סיים.

01:28 פאק! עברו 6 דקות! אוהד נלחץ הוא רץ לזוג שישב בפנים בוהות ושאל אותם אם יצא מישהו מהחדר ניתוח והם רק הנידו את ראשם לשלילה ולא מוסיפים מילה. אוהד החליט לשבת קצת להרגיע את רוחו, הוא בחר באחד הכיסאות הבודדים והשעין את ראשו לאחור ועצם את עיניו. ידיו היו מונחות בחיקו משחקות עם קצה החולצה הצבאית שממזמן כבר הייתה מחוץ למכנס. הוא הכריח את עצמו לקחת נשימות עמוקות ולהירגע. לאט לאט גם באצבעותיו הפסיקו את משחקן העצבני.

הוא כנראה נרדם לכמה זמן כי הדבר הבא שקרה היה שדלתות חדרי הניתוח נפתחו ברעש נטרקות על הקיר הצמוד ומיטת בית חולים נגררה החוצה. הוא קם בקפיצה ממקומו משפשף את עיניו מקורי השינה שכבר כיסו אותם וצעד מהר לכיוון שני הסניטרים שדחפו את המיטה. על המיטה שכב מישהו שהיה קשה לזיהוי בגלל כל המכשירים שהיו סביבו.

המנותח היה מחובר למכונת הנשמה ניידת, צינור פלסטיק היה בגרונו מחובר לצינור רחב יותר אשר הזרים אוויר לריאותיו, ידיו היו מחוברות לצינורות עירוי שונים שהזרימו כל מיני דברים לתוך גופו בעוד צינורות אחרים הוציאו נוזלים מגופו. כמות הצינורות סביבו הפכה אותו לקשה לזיהוי.