23:33

961 73 27
                                    

השומר בכניסה לבית החולים הביט באוהד במבט מוזר, אין הרבה מבקרים בשעה כזו בבית חולים ובטח לא בחור צעיר. הוא תחקר אותו לאן הוא הולך ואוהד מלמל את שם המחלקה ועבר על פניו בזריזות משתדל להתחמק מהצורך להסביר את מעשיו. למזלו לשומר לא ראה בו איום ויותר נכון היה עסוק בפייסבוק בפלאפון והשאיר את עיניו על המסך במהלך כל ה"שיחה" בניהם.

הפעם הוא חיכה למעלית, הוא פחד לפגוש מישהו באחד המסדרונות עם יעלה במדרגות. המספרים על המעלית יצגו את הלב שלו שהלך וירד לתחתונים עם כל ספרה שירדה עד שהגיע לקומת הקרקע בה עמד. מזל שלא עמד מינוס אחד.

כאשר הוא נכנס למעלית וספרות עלו כך גם הוכפל הדופק שלו, פי שניים, שלוש וארבע עד שהוא הגיע למחלקה הפנימית בה אסף שהה. הוא היה לבד במעלית ואף אחד לא היה עד לפניקה אותה הוא הרגיש כאשר דלתות המעלית נפתחו בדינג לא היה לו מה לעשות למעט לצאת מבין הדלתות.

הוא לגמרי שקל להמשיך את המסע במעלית אך ידע כי אסף לא יסלח לו לעולם אם הוא ישתפן ברגע האחרון (וגם כמה קוראות כאן שאיימו כבר על חיי)

אוהד עמד בלובי במעלית נושם נשימות עמוקות מנסה להסדיר את הלומות ליבו המטורף שהחרישו את שמיעתו. בקצב כזה הוא עוד יקבל דום לב בבית החולים בכניסה למחלקה. הוא ספר עד עשר מנסה להירגע, הוא חשב על כדור רגל, הוא אפילו ניסה לחזור על מספרי טלפון שהוא ידע בעל פה, אבל הלב שלו סרב להאט את הקצב שלו.

על מנת לנסות ולשלוט בפאניקה אותה הוא הרגיש הוא פנה לחלון הקטן שהשקיף למגרש חנייה והביט דרכו על השקט השורר בעיר המתה בשעות כאלה.

בדרכו לבאר שבע הוא הקשיב למוזיקה בקולי קולות נותן למילים ולקצב להשתיק את הראש ועכשיו עם דממת העיר החששות חזרו.

הוא חרד מהמפגש, הוא הבין את המשמעות שלו, לאחר מכן לא תהיה דרך חזרה. לאסף לא מגיע לשמוע שוב 'שיניתי את דעתי זה לא מתאים לי' מה שיקרה בפגישה בניהם יאלץ אותו להתמודד עם כל כך הרבה דברים ולמרות שיחת החיזוק עם אסף, ליבו היה עדיין יותר קרוב לתחתונים מאשר לבית החזה.

איך הוא יוכל לעשות את זה? איך הוא יספר בבית שהוא רוצה להיות עם גבר? כי להסתיר זו לא בדיוק אופציה, הוא לא מתחבא מהמציאות הוא פוגש אותה בראש מורם. וברגע זה עם קצת ברכיים רועדות.

כל הכוח ואומץ שמילאו אותו לפני שעה ברחו החוצה בשנייה שהמעלית הכריזה על הקומה הנכונה.

אסף הביט אל השעון ואיך שלא מסתכלים על זה אוהד איחר. גם אם אוהד נסע רק תשעים קילומטר לשעה הוא כבר היה צריך להגיע. הוא התפלל שהוא לא נפגע בתאונה והוא התחנן לאלוהים שהוא לא התחרט ברגע האחרון וחזר הביתה.

הוא ידע שהסיכוי קיים, הוא ידע שאוהד נמצא בנקודה רגישה בחייו, שלצאת מהארון או אפילו להודות לעצמך שאתה מתעניין בגברים זה לא פשוט. לו היו שנים של חיים בארון, הוא ידע המון זמן שגברים הם הקטע שלו והוא רק הסתיר את זה. לאוהד הכול היה חדש. הצרכים האלו הם מפתיעים וראשוניים לגמרי.

שקר לבןWhere stories live. Discover now