16:01

745 66 38
                                    

תבציעו, תכתבו, תגידו לי מה דעתכם!

__________________________________________________________

אוהד נכנס לחדר בו הוא בילה את הערב אתמול, אותה משמרת, אותו כיסא, אותו לוח בקרה ומכשירי קשר, הטלפונים עמדו במקומם הרגיל אך הניירת שהייתה בעבר סיפורו של אסף נעלמה. הסימנים היחידים שעדיין נשארו מאתמול, למעט המועקה בליבו, היו הפתקים שהוא הדביק אתמול מולו, הטלפונים החשובים והתמונה של אסף עם החברים שלו.

שלומי שכח לארוז את התמונה בחזרה לתיקייה וחיוכו של אסף מולו כיווץ משהו בתוכו. הוא חייב לשכוח, הוא חייב!

"אתה משוחרר" הוא אמר לעמית שאייש את העמדה לפניו.

"תודה אחי" עמית אסף את חפציו ויצא מהחדר, גם הוא לא שם לב לתמונה של אסף שנשארה מאחור.

אוהד התיישב בכיסא שנשמר חם והסתכל על התמונה, הוא ניתק את נייר הדבק והביט בה מקרוב הוא בחן את אסף מקרוב "אסף, מה עשית לי?" הוא לחש לתמונה. חיוכו של אסף לא השתנה מאתמול, דמותו של אסף המשיכה לצוף בראשו, אסף שוכב באלונקה, אסף שוכב במיטה בטיפול נמרץ, חילופי הדברים בניהם, הקולות שהוא השמיע, הבדיחות שהוא זרק כדי להרגיע את האווירה.

דלת החדר נפתחה בטריקה ואוהד הסתובב במהירות לראות את ירון נכנס לחדר עם מגש מלא באוכל. פאק הוא היה רעב. ירון עשה לו את היום.

אוהד הסתובב לשולחן מחביא את התמונה במגרה הראשונה בדיוק כאשר ירון הניח את המגש על השולחן.

"מה זה?" ירון החווה בראשו לכיוון המגרה

"כלום" אוהד זרק לאוויר במהירות סוגר את המגירה בכוח. ירון הסתכל עליו במבט מפקפק אך לא אמר דבר.

"הבאתי לך את מה שנראה נורמלי בשעה כזו" ירון הצביע על המגש, שלוש צלחות גדשו את המגש, צלחת קטנה עם ירקות חתוכים שראו ימים טובים יותר, בטח לפני שבוע בערך אך זה בהחלט היה הסטנדרט של הבסיס, צלחת עם תפוחי אדמה ופסטה ביסלי גריל, וצלחת אחרונה עם כמה שניצלוני תירס. אוהד היה אוכל קרטון אם זה היה על המגש עכשיו. וזה בערך היה הטעם של האוכל אבל הוא היה רעב כל כך שהוא התנפל על האוכל דוחף את הכול לפיו ללא שהיות.

ירון ישב על הכיסא לידו מסתכל עליו מחסל את האוכל במהירות הבזק, זרועותיו שלובות על חזהו. אחרי שחצי מהאוכל כבר היה בבטן של אוהד ירון חשב שזה יכול להיות זמן טוב להתחיל לשאול שאלות. "אז.. אתה רוצה להגיד לי מה קורה?" הוא שאל מסתכל עליו במבט סקרני.

"אמממ" אוהד מלמל בין ביס לביס "כלום" מביט לצלחת מתחמק ממבטו של ירון.

"אין מצב" ירון אמר מניח את מרפקו על השולחן לידו ואת ידו השנייה הוא העביר בשערו בתסכול. היה ברור שאוהד משקר, או לפחות לא אומר את כל האמת מהתנהלות העניינים בעשרים וארבע השעות האחרונות.

שקר לבןWhere stories live. Discover now