18:22

737 62 30
                                    

אוהד עמד בכניסה לטיפול נמרץ מסתכל על הדלתות עם החלונות העגולים. הוא חזר לעמוד באותה נקודה שהוא עמד בה רק אתמול. המון דברים קרו מאז אתמול, אבל בעצם שום דבר לא השתנה. הכול בחיים שלו, כביכול, היה אותו דבר.

המשפחה של אסף לא עמדה באותה פינת המתנה, אנשים אחרים חרדו לבני משפחותיהם מעבר לדלת. והוא.

הוא תהה מה הוא אמור לעשות, לדפוק על הדלת? מי שומע בכלל דפיקות על דלת כניסה למחלקה?

להיכנס? האם אפשר להתפרץ למחלקת טיפול נמרץ?

אתמול הוא לא היה צריך להתלבט בשאלות האלו, הוא פשוט ליווה את אסף לתוך המחלקה. עכשיו הוא הרגיש מטופש לעמוד מחוץ לדלתות סגורות עם הידיים בכיסים.

אולי כל זה היה מיותר, אולי ירון צדק והוא לא באמת היה צריך להגיע.

אוהד המשיך לעמוד, מעביר משקל בין רגל לרגל ומתלבט האם להסתובב ולחזור על עקבותיו או לא, האם להיכנס בדלתות או לחזור לבסיס כלעומת שבא.

כאשר הוא בדק את שעות הביקור בבית החולים הוא לא לקח בחשבון שבטיפול נמרץ אין שעות ביקור, זו לא מחלקה רגילה. הדלת לא פתוחה לכל מי שרוצה לבוא ולבקר.

אוהד הוציא מכיסו את הטלפון להביט בשעון, 18:24, הוא יספיק אפילו להסתובב קצת בקניון לפני האוטובוס האחרון אם הוא יעזוב עכשיו. הוא יוכל גם להזמין פיצה לכל מי שנשאר, היא לא תגיע חמה אבל הם בטוח ישמחו לאכול משהו שהוא לא קרטון בחמישי בערב.

"חייל" נשמעה קריאה והוא הרים את ראשו מעלה ומביט לכל בכיוונים בניסיון לזהות את מקור הקול.

"חייל" שוב נשמע אותו קול של אישה קורא לו, אחות העומדת במרכז המסדרון סימנה עם היד מושכת את תשומת ליבו.

"אני?" הוא שאל מצביע על עצמו מנסה להבין האם אליו היא פונה.

"כן, כן" היא ענתה מהנהנת בראשה וסימנה לו בהתלהבות עם היד להתקרב אליה.

אוהד הלך בהססנות לאורך המסדרון והבחין כי היא עומדת ליד דלת צדדית "אתה אוהד?" היא שאלה ועיניו של אוהד נפערו בפליאה, איך היא יודעת את השם שלו??

"כ-כן" אוהד ענה בהססנות "מאיפה את יודעת איך קוראים לי?" הוא ניסה להיזכר אם הוא ראה אותה אתמול במחלקה או האם הוא פגש אותה במקום אחר בבית חולים. אבל האמת היא שהוא לא חושב שמישהו שאל אותו מה הוא שמו אתמול, רק הניחו כי הוא מקורב של אסף ולכן הניחו לו לשבת לידו.

"אסף אמר שאולי אתה תגיע" היא ענתה בחיוך שהתחיל באוזן אחת והסתיים בשנייה "הוא סיפר לי הכל עליך"

פניו של אוהד נצבעו מיד באדום, הסומק הצליח להגיע עד האוזניים. אסף סיפר לה הכל? הוא סיפר לה מה אוהד הבטיח לעשות? הוא הרגיש מובך והסית את מבטו לרצפה בועט בה ברגלו בחוסר נוחות. מה הוא אמור לעשות עכשיו? "אממ..." הוא מלמל "אני יכול להיכנס לראות אותו?" ממשיך להביט לרצפה. אוהד התלבט אם עדיף שהאדמה תבלע אותו מהמבוכה או שהוא יעלם כמו במעשה קוסמות.

שקר לבןWhere stories live. Discover now