טסה:
לקחתי נשימה עמוקה וניכנסתי.
אימי הייתה על מיטת בית החולים מחוברת לכמה מכונות. התכווצתי למראה החלש שלה ,עיניה היו עצומות וגופה היה חבוש בכמה מקומות.
הסתכלתי עליה והתחלתי לבכות. היא אמנם היתנהגה אליי כמו איזה זונה אבל איפשהו עמוק בלב אני זוכרת שלפני שאבא התנהג אליה ככה היא הייתה עוד אמא טובה ורגילה,וגם עכשיו שהכירה את דרייק חזרה ליהות עוד בסדר.
"אמא,בבקשה תתעוררי כבר!" לחשתי לה בעצב שהרגשתי שתי ידים זוחלות על המותניים שלי מאחור וראש טמון עמוק בצווארי ואני נבהלת ומסתובבת מהר.
"מטומטם!הבהלת אותי!" אמרתי לקייל חובטת בחזהו והוא רק מנגב את הדמעות היבשות מפני וישר אחרי שמנגב זולגות להם דמועות חדשות.
"אני מצתער, פשוט את כבר חצי שעה פה ופחדתי שקרה לך משהו" אמר בדאגה.
הנהנתי חלש כמבינה והוא הביט באימי במבט מלא צער.
הוא הא הצמיד אותי אליו וחיבק אותי חזק.
הוא רפרף קלות עם שפתיי על שפתיו ואני התמכרתי למגע שפתיו.
ידו זחלה אל מתחת חולצתי ואני הרגשתי שעוד שניה לא אחזיק מעמד,
הוא התחיל לנשק לי את הצוואר.
"דיי..קייל זה לא המקום.." אמרתי והתנתקתי ממנו הוא הסתכל עליי מבואס ובא לומר משהו אך האחות ניכנסה בידיוק.
"היא הולכת להיכנס עכשיו לניתוח, היא ניפצעה קשה אני לא יודעת עוד כמה זמן היא תחזיק מעמד,היא תצתרך ממש להילחם.."אמרה האחות בעצב.
הינהנתי ויצאתי מהר.הרגשתי כאילו אני עומדת להקיא אך קייל ראה את פניי וקטע את מחשובותי.
"טס, באוי נלך לאיזה מלון ונחזור מחר כבר שתיים עשרה בלילה!" אמר בכל עייף.
"אני לא עוזבת אותה לבד!" קבעתי.
"את לא חושבת בהיגיון, מה זה עוזר שאת מחכה פה!?את סתם תיהי לחוצה יותר, את לא אכלת מהבוקר באוי אני אקנה לך אוכל נלך לישון ונחזור מחר על הבוקר, אני מבטיח!" אמר.
"קייל זה פאקינג אמא שלי! עם זה היה אבא שלך ברור שהיית נישאר, אני מפחדת שיקרה לה משהו כשאני לא יהיה פה אני רוצה שיודיעו לי על כל דבר קטן שקורה איתה"
אמרתי לו.
"טוב עם זה מה שאת באמת רוצה" אמר משך בכתפיו והיתישב על אחד הכיסאות בצד.
"אתה לא הולך?" שאלתי.
"לא,אני נישאר איתך עד שתחליטי שאת רוצה ללכת" אמר ברצינות.
"ואם אשאר פה שבוע?"שאלתי.
"שיהיה גם שנה מיצידי" משך בכתיפיו.
"תודה קייל" אמרתי והתיישבתי לצידו.
"אין על מה יפה שלי" אמר נישק את צווארי והעביר לגופי זרמים חמים.
עדיין היינו צריכים לדבר עלינו, מצחיק שאני אפילו יכולה לחשוב על זה בזמן הזה.
התעוררתי בבוקר על כיסא בית החולים, ראשו של קייל היה בשקע צווארי וראשי מונח על ראשו ידיו כרוכות סביבי ורגלינו מסובכות זו בזו.
חייכתי למצב בו אנחנו נימצאים והוא חש בכך שזזתי מאט והתעורר ישר גם הוא.
"בוקר טוב מלאך" אמר בקול צרוד וסקסי של הבוקר ונשק קלות למצחי.
"בוקר טוב" אמרתי, כניראה שנירדמתי, אני זוכרת שאני וקייל דיברנו איזה שלוש שעות אתמול ושלא היה מה להגיד הוא שיחק בשערי וכינראה שאחרי זה נירדמתי.
"אני הולכת ליראות מה אם אמא שלי" אמרתי קמתי והתמתחתי.
"טוב יפה" אמר ואני הלכתי לחדרה ודפקתי ששמעתי שהאחות אמרה שאני יכולה להיכנס אז ניכנסתי.
"בוקר טוב מתוקה, אני רואה שאת והחבר שלך החלטתם להישאר כאן הלילה" אמרה במתיקות.
"הוא לא חבר שלי" ביטלתי את דבריה במהירות .
"סליחה, פשוט ניחשתי פשוט הייתם ניראים..."
"לא זה בסדר, אז איך עבר לאמא שלי הניתוח?" שאלתי מעבירה נושא מהר ומסתכלת לעבר המיטה של אימי שישנה שם.
"בסדר, היא פצועה קשה אני מניחה שבערך רק עוד שבוע תיתעורר, יקח לה זמן" אמרה במבט מיצתער.
הנהנתי חלש והשפלתי את מבטי.
"על תידאגי יהיה בסדר מתוקה, הרופאים עושים כל מאמץ בישבילה" אמרה מנסה לעודד אותי ויצאה מהחדר.
הסתכלתי על אימי הרדומה ונאנחתי.יצאתי מחדרי ותהיתי איפה דרייק!?היא פאקינג עומדת ליהות אישתו והוא הלך לישון לו במלון??? גם קייל לא פה, לאן לעזעזל הלך? היתישבתי בטלפון וסימסתי לאחותי לי.
אני : היי לילוש תגידי שמעת מה קרה לאמא?
לילוש❤: לא מה קרה לה?
אני: אמא... אמא עברה תאונה.
לילוש❤ : יא' משוגעת!מתי זה קרה?ולמה אף אחד לא אמר לי כלום?!
אני : אתמול, אני מיצתערת לא היה לי זמן!
לילוש ❤: טוב אני באה איזה בית חולים ואיפה?
אני: זה בסדר, אני מטפלת בה, תיתרכזי בלומודים.
לילוש❤ :אין מצב אני באה!
הבאתי לה את הכתובת והתנתקתי מהאווצאפ.
"טסה" שמעתי את קייל קורא לי ומוציא אותי ממחשבותי.
"כן?" שאלתי והרמתי אליו את ראשי.
הוא הביא לי שקית ומילשייק הסתכלתי עליו בבילבול.
"לא אכלת מאתמול בבוקר, אז הבאתי לך אוכל" אמר. באמת לא אכלתי כבר מאתמול ואיפלו לא חשתי בזה מרוב דאגה לאימי .
הוצאתי מהשקית קופסאת דונאטס ולקחתי את המילקשייק מידו.
"תודה" מילמלתי בשקט והתחלתי לאכול.
"אין על מה" אמר ומשך בכתפו.
סיימתי לאכול מהר וחזרתי לחכות.
***
כעבור שלוש ימים:
קמתי ניכנסתי לחדר של אימי יצאתי קייל הביא לי אוכל, ככה עברו שלושת הימים האחרונים.התקלחתי במקלחת של בית החולים,קייל ניסה לשכנע אותי לצאת מבית החולים אפילו רק כדי להיתקלח במלון נורמאלי אבל סירבתי,אף פעם לא ראיתי את אמא שלי במצב כזה וזה הכאיב לי ליראות אותה ככה פחדתי שאם אעזוב אותה לשבריר שניה יקרה משהו. קייל דאג לא לעזוב אותי לשנייה אלה עם כן הלך להביא לי אוכל.
קמתי רק שהפעם קייל לא לידי.
ניכנסתי לחדר של אימי מסתכלת עליה שוב מדברת עליה ובוכה, דלת ניפתחה.
"טסה, אפשר דקה עם אמך?" שאל דרייק במבט מתחנן.
הנהנתי חלש ויצאתי.
קייל חיכה לי בחוץ ועיניו סרקו את גופי.
בלי לישאול הוא פשט לקח לי את היד והתחיל למשוך אותי ליציאה מבית החולים.
לא יצאתי מכאן שלוש ימים שאני נישבעת ששכחתי איך זה מרגיש ליהות בחוץ, בבית החולים כל כך חנוק. הסתרתי את פניי מהשמש המסנוורת וקייל הוריד את ידי מפני.
"למה!מעצבן אחד!" אמרתי והוא הסתכל עליי במבט משועשע.
"טסה, מה זה יעזור שתישארי במקום הזין הזה?את כבר פאקינג שלוש ימים בקושי אכלת , יש פה מלון שתי דקות מהבית חולים בבקשה אני דואג לך, ואני נודר לך שאם תבאוי איתי בשניה שקורא משהו כשמתקשרים אנחנו טסים וניהיה הראשונים שהיא תיראה" אמר במבט מתחנן.
באמת זה לא יעזור שאני אשאר כאן, אבל אני פשוט לא רוצה שיתעורר ואף אחד לא יהיה שם, דרייק בקושי בא כבר.
הנהנתי לקייל והוא חייך חיוך מרוצה ואחז לידי מוביל אותי למכונית.
YOU ARE READING
My step bro-#גמור
Romanceמקום 5# ברומנטיקה 10/1/2018 "את כל כך יפה" אמר מחכך את איברו באיברי. "אנחנו לא יכולים ,תפסיק!" צעקתי עליו. "בטוחה שאת רוצה שאפסיק?" אמר אוחז בשדיי. "לא אכפת לי מההורים שלנו ולא מכל אלו שיגידו שלא נוכל ליהות ביחד,אני לא מתכוון לוותר עליך בחיים" אמר...
