Smile Again // Lashton // Hebrew

פרק 19

שלוק התעורר, זה היה בשל העובדה שהשעון המעורר שלו נכבה. הוא כמעט שכח שיש לו בית ספר, שהוא כיבה אותו, היה לו משקל על חזו ותלתלים שדגדגו את עורו.

חיוך עשה את דרכו לפניו שהוא נזכר שאשטון עכשיו הוא החבר שלו, אבל אז הוא קימט את מצחו בגלל שהחבורה הייתה עדין שם; תזכורת כואבת שאביו של אשטון היכה אותו. הוא לא יכל להבין למה בעולם הזה מישהו יכה את הילד שלו, במיוחד מישהו מתוק ונחמד כמו אשטון.

הוא לחץ נשיקה ללחיו של אשטון, ולאט זז מאחיזתו של הילד, ואז עזב את החדר והלך למטה היכן שהוא ראה את אימו מבשלת. הוא פיהק, "איפה בן וג'ק?"

"הם כבר עזבו, יש להם תגבורי בוקר היום," היא אמרה, ואז הצרה את עיניה אל לוק, גורמת לו לקפוא, בגלל שהמבט הזה משמעו צרות. "אז, מתי אתה הולך לספר לי שאשטון נשאר פה בלילה?"

"אמ, אשטון נשאר בלילה," הוא אמר עם חיוך תמים. אימו נקבה בו מבט והוא נאנח, "אוקיי, טוב, הוא בא לכאן אתמול בלילה והוא... הסתבך בריב עם הילד הזה, ואת היית ישנה אז לא רציתי להעיר אותך."

היא לגלגה, "והוא לא יכל ללכת לבית?"

"אבא שלו אמ, הוא היה בחוץ בלילה ואש איבד את המפתח שלו! הוא היה צריך אותי ואני עזרתי לו," הוא השיב בחלקלקות, מעט גאה בשקר שלו אבל גם סוג של מרגיש אשמה, בגלל שזה נדיר שהוא שיקר לאימו.

כמובן, שהיא לא האמינה לו אבל היא שיחררה ושאלה, "אז, למה הוא ישן כל כך מכורבל אליך? יש משהו אני צריכה לדעת?"

"אנחנו יוצאים," הוא חייך בישנוניות, עדין מקבל את ההרגשה המצחיקה הזאת בבטנו עם המחשבה שאשטון הוא החבר שלו.

אימו צחקקה, נותנת לבנה נשיקה על ראשו, "זה נחמד לאב, אשטון נראה ילד מתוק. אני מעט מבולבלת מלמה הוא היה בתגרה, אבל אני אבין את זה בסוף. בכל מקרה, פעם הבאה תספר לי שיש בן בחדר שלך. אני מעדיפה שלא ללכת ולגלות בעצמי."

לפני שהוא יכל להגיב, הם שמעו צעדים באים למטה ואשטון נכנס פנימה, אבל לבש סוודר במקום חולצת הפיג'מה שלוק נתן לו. זה היה הסוודר של לוק, והוא ידע שהוא לבש אותו כדי להסתיר את החתכים.

אימו השתנקה, רואה את הפנס בעין והלכה לעברו כדי להסתכל עליו מקרוב, "הו מתוק, אני לא ידעתי שזה כל כך גרוע!"

"אמא," לוק אמר בכעס, רואה כמה חסר נוחות אשטון נראה.

היא נאנחה, והנהנה, "בסדר, אני הולכת לעבודה. אל תפספסו את האוטובוס בנים, ואשטון, אתה יכול להשאר מתי שאתה רוצה, אבל בלי עסקים מצחיקים. אז, זה אומר לא לנעול דלתות ותשמרו את הידיים שלכם רחוק מקו המותן."

הם שניהם הסמיקו בזמן שהיא הלכה החוצה ושהיא נעלמה, לוק ניגש אליו ולחץ נשיקה על לחיו של אשטון, "בוקר."