Smile Again // Lashton // Hebrew

פרק 16

*עשרים דקות מוקדם יותר*

לוק חיכה באודיטוריום, שומע כמה אנשים מפטפטים מאחורי הוילון, אבל לא הקדיש לזה תשומת לב. היה לו את מתנתו של אשטון בידו, עטופה בנייר עטיפה נחמד והוא ניסה להסתיר את התרגשותו.

היום, הוא הלך לשאול את אשטון אם הוא רוצה לצאת איתו. הוא רצה לקחת אותו לדייט, להראות לו זמנים טובים ביום ההולדת שלו. הוא ניחש שימי ההולדת הקודמים של אשטון לא היו כל כך מעולים, והוא רצה לקחת אותו לחוף וללכת על הטיילת בזמן שיאכלו גלידה יחדיו.

זה בטח לא הרעיון הכי ראוותני שקיים, אבל הוא היה בטוח שאשטון יאהב את זה, בגלל שזה היה אשטון, ונראה שהוא אוהב כל מה שלוק הראה לו, וזה עשה את לוק שמח.

הוא שמע את הדלת נפתחת, והניח שזה היה אשטון, אז הוא חייך ומיד קמט את מצחו, רואה שזאת לא הייתה הדלת. הוא קפץ, מסתובב וראה את בקה שם, מחזיקה חבילת דפים ועם חיוך על פניה.

הוא שמע את הדלת נסגרת, והבין שזה היה אנשים שהוא שמע מוקדם יותר עוזבים. לוק הסתכל על בקה, שואל, "אמ, בלי להעליב, את יכולה לעזוב? אני פוגש מישהו כאן והוא אמור לבוא עוד דקה."

בקה קמטה את מצחה, "למה אתה לא מחבב אותי?"

"זה לא שאני לא מחבב אותך," לוק נאנח, מסתיר את עצבנותו. הוא לא אהב להיות מרושע, הוא הרגיש אשמה שהוא פגע ברגשותיו של מישהו. "זה פשוט שאני לא נמשך לכל דבר שיש לו וג'אינה וציצים."

היא הוציאה נחירה, וחייכה מעט, "אז, זאת לא פשוט אני?"

"זה כל דבר שלובש חצאיות," הוא הנהן, מגחך מעט. בכל מקרה, אם אשטון היה לובש חצאית, הוא היה בטוח שהוא היה אוהב את זה. ועכשיו לוק נהיה סוטה והוא צריך להפסיק לחשוב מחשבות מלוכלכות. הוא הסתכל על הניירות שבידיה, שואל, "בשביל מה אלו?"

"הו, אני נבחנת למחזה, רומיאו ויוליה," היא אמרה, מזכירה את הכותרת. "אני לא חושבת שאני אשיג את זה בכל מקרה, אני מסריחה במשחק."

"אני יכול להתערב שאת שחקנית מעולה," הוא השיב במהירות, ואז קם ותפס את ידה, עוזר לה לעמוד גם כן, כיוון שהם שניהם ישבו תוך כדי השיחה. "הנה, תני לי לעזור. איזה משפט את צריכה לקרוא?"

"משפט 5," היא אמרה, והסתכלה בחבילה, עוברת בין העמודים.

"אם את מקדש זה אני מטמא ביד גסה, תרופה לי למכה: שפתי, זוג צליינים בלב הומה, את החספוס תמתקנה בנשיקה," לוק אמר, שם קול נמוך, ועמוק ומנדנד את גבותיו לעבר בקה.

היא הסמיקה, ולקחה את הדף, אומרת במבוכה, "זה החלק של הנשיקה."

"אז אם נשיקה זה מה שהם רוצים, נשיקה זה מה שהם יקבלו!" הוא אמר, קורץ. לוק נשען מטה, כיוון שהיא הייתה מעט נמוכה יותר, ולחץ את שפתיו אל שלה, היא הייתה המומה, אבל הגיבה במהירות.