פרק 6- אזעקה.
אזעקה. אזעקה. אזעקה.
הדבר הראשון שעשיתי בשנייה שפקחתי את עיני היה לצעוק. לצעוק בפאניקה ובבהלה. אזעקות. זה כל מה ששמעתי. אזעקות. הרעש לא הולך ונחלש זה מרגיש כאילו הוא רק מתגבר ואני ממשיכה ואני פוערת את עיניי, ליבי הולם במהירות ובחוזקה.
"רובין זה רק השקמה." איימי אמרה בקול צרוד של בוקר. אחרי שתי דקות האזעקה נפסקה.
"זה השקמה?! חשבתי הולכים לפוצץ אותנו!" אמרתי בבהלה ורציתי לתת מכות למישהו. הבנות קמו מהמיטה שלהן והתמתחו. נשכבתי חזרה ונשפתי. עצמתי את עיניי בחוזקה ושפשפתי אותן תוך כדי.
"קומי רובין, אסור שתירדמי שוב את תסתבכי ואת חדשה הם יותר מחמירים עם חדשים." אמרה בובי.
"בסדר." אמרתי. "אני אפגוש אתכן במקלחות."
"אוקיי." הן אמרו, פה אחד, לקחו את הדברים שלהן ויצאו. הייתי חייבת סיגריה כדי להירגע. חיכיתי שתי דקות וכשראיתי שהן לא חוזרות פתחתי את הדובי, גלגלתי לי סיגריה קטנה ודקה ואז הדלקתי אותה.
את המצית השארתי על המיטה, את המצית השנייה השארתי בתוך הדובי וסגרתי אותו. הנחתי אותו לידי ונשענתי כנגד הקיר כשראשי מוטה לאחור ואני עוצמת את עיניי ומתענגת על התחושה.
עשיתי כמה עיגולי עשן שעליהם התאמנתי המון מאז שהייתי בת חמש עשרה ונרגעתי רק מלהסתכל עליהם נעלמים מולי. המשכתי ככה עד שהדלת נפתחה וקפצתי במהירות.
מרוב הבהלה והלחץ כיביתי את הסיגריה על הירך החשופה שלי –מאוד לא נוח לישון עם הטייץ או הטרנינג שלהם אז אני ישנה עם סווטשרט ותחתונים- צעקתי צעקה קטנה וקיללתי, נושכת חזק את השפה התחתונה שלי.
"הייתה לי הרגשה שתעשי בעיות..."
הסתכלתי עליו והידקתי את שפתיי כי עדיין שרף לי. הוא נכנס וטרק את הדלת אחריו. עיניו החומות ננעצו בשלי הוא אפילו לא התאמץ להריח כי הריח של הסיגריה היה כל כך דומיננטי בחדר.
דמיאן לבוש בחולצת שלושת רבע לבנה מכופתרת וג'ינס שחור עם חגורה שחורה ומגפיים עם עקב נמוך בצבע שחור. הוא נראה טוב וגברי עם הזיפים ובכלל עם המבט הקשוח שלו וקשה שלא להימשך אליו אפילו שאני יודעת שהסתבכתי.
"רדי למטה." דרש ונשמע מאופק.
"אני עם תחתונים."
"ממש אכפת לי." אמר בזלזול. "רדי."
לא ראיתי שום כוונה לשחק איתו כמו שניסיתי לשחק עם לאון. עם לאון גרם לי לפחד אני לא יודעת מה דמיאן יעשה אם אתגרה בו ולכן הקשבתי לו וירדתי מהסולם בניסיון להסתיר את התחת שלי כמה שאפשר עם סווטשרט.
עמדתי מולו והכנסתי את ידי לכיסים, מורידה אותם למטה כדי להסתיר כמה שאפשר ממני. הוא התנשא מעליי עם גובהו ונאלצתי להרים את ראשי כדי להביט בו.
YOU ARE READING
Institution
Romanceעיניו הכחולות כהות, אפלות ואכזריות. לא ידעתי למה הכנסתי את עצמי עד הרגע הזה. לא ידעתי שלמתוח את הגבולות יהיה מה שישבור אותי למרות שזה כל הזמן היה המובן מאילו. דמיאן התאפק איתי כל כך הרבה פעמים. מורדת- זו המילה הטובה ביותר לתאר את רובין ג'ונסון. ר...
