יום שלישי היום. עברו ארבעה ימים מאז שהכרתי את סקוט ו-ואו... אני כל כך שמחה שהוא בא. הוא ממלא את החלל החסר שהיה לי, ממלא את המקום של לוקה לפחות כרגע והוא מצחיק אותי ברמות. השעה, אני חושב, שמונה וחצי. אני וסקוט נמצאים במקום סודי אחר שמצאתי ובו אין מצלמות, יש מסביבנו רק עצים והיה חשוך בלי הפנס הקטן שבקושי מאיר השייך לשותפו לחדר.
החזרתי לו את כל הסיגריות, טבק –שמתי קצת בשקית- , מצית אחת, את החבילות של ניירות הגלגול –חוץ מאחת- ואת שקית המריחואנה. כשהיינו בטוחים שלא יעשו אצלו יותר חיפושים הוא עשה מחבוא כל כך טוב, הוא קרע את המזרן ודחף לתוכו הכל ככה שכשהמנקים מחליפים מצעים ומרימים את המזרן הם לא יראו כלום. אני השארתי אצלי מעט במחבוא בתוך הדובי למקרה ולא אמצא את סקוט כדי שיביא לי.
זו הסיגריה השלישית שלי. אני והוא מעשנים בשרשרת. אני השלמתי את כל הסיגריות שהחסרתי בזכותו ואני יותר רגועה על כך. היום פגשתי את לאון כדי לבחון את מצבי בקשר לכדורים שהביא לי וזה הלך טוב יותר ממה שחשבתי, לאון האמין לי. כבר שלושה ימים ששכחתי לזרוק את הכדורים אבל אני אעשה את זה כבר מחר.
"הבאתי איתי את המריחואנה... רוצה?" שאל סקוט בשקט ופניו קרובות לשלי. בדיוק שאפתי מהסיגריה שבין אצבעותיי והנהנתי. הוא גלגל לשנינו וכשסיימתי את הסיגריה לקחתי ממנו את מה שהכין לנו.
הוא הדליק לי ראשונה ואז לעצמו וכששאף הוא עצם את עיניו בעונג ואם לומר את האמת נראה מושך כל כך. "אני לא מאמינה שאתה חגגת שבע עשרה לפני שלושה חודשים." אמרתי. הוא חייך ונשף את העשן, מסתכל עליי מיד אחר כך.
"אני לא מאמין שאת עוד מעט בת שמונה עשרה." אמר.
"ולמה זה?" שאלתי ולקחתי שכטה נוספת. שנינו יושבים על האדמה הלחה מהטל שירד בצהריים.
"כי את כזאת קטנה..." מלמל ועטף את הלחי שלי עם ידו הגדולה, מלטף אותי עם אגודלו במעגלים. הוא שוב חייך וחשף את הקמטים הקלים הנוצרים מחיוכו הכובש. "אם לא הייתי רואה אותך מאחורי העץ הזה ומישהו אחר כן הייתי בטח משתגע כאן... אני פה בקושי שבוע וכבר רבתי עם הרבה מורים, נשלחתי למנהלים האידיוטים האלה וחטפתי תורנות ניקיון של הכיתות אתמול בערב."
צחקתי והעפתי את ידו מפניי, לוקחת עוד שאיפה ואז גם הוא. "אותו דבר קרה גם לי... תתרגל." נשפתי על פניו בכוונה. הוא זקף גבה. "התבלבלת." אמר.
"למה?" שאלתי ונשכתי את השפה התחתונה שלי. הוא חטף את הסיגריה מבין אצבעותיי. "היי!" קראתי והוא הרחיק אותה ממני ביחד עם הסיגריה שלו. התרוממתי לעמידה על ברכיי. הוא המשיך להרחיק ממני את הסיגריה. "ת-ח-ז-י-ר." צחקתי וקירבתי את פניי לשלו.
"את רוצה את זה בחזרה?" שאל. הנהנתי. "תקבלי אך ורק..."
"נו!" האצתי בו.
YOU ARE READING
Institution
Romanceעיניו הכחולות כהות, אפלות ואכזריות. לא ידעתי למה הכנסתי את עצמי עד הרגע הזה. לא ידעתי שלמתוח את הגבולות יהיה מה שישבור אותי למרות שזה כל הזמן היה המובן מאילו. דמיאן התאפק איתי כל כך הרבה פעמים. מורדת- זו המילה הטובה ביותר לתאר את רובין ג'ונסון. ר...
