Institution

פרק 39- מתרחק

קבלו ביטול, פרק עלה היום. 

פרק 39- מתרחק.

שבוע וחצי עבר מאז שדמיאן הופיע במועדון, עשיתי מה שאמר לי ובאתי אל המועדון כל יום יחד עם ג'סי אך שום דבר לא קרה, דמיאן לא התקרב אליי ולא דיבר איתי. ראיתי אותו והוא ראה אותי אבל יותר מזה לא קרה כלום... עד אתמול.

אתמול כשג'סי היה עסוק מידי כדי להיות איתי הוא דיבר איתי ולא זיהיתי אותו, הוא התנהג ודיבר כמו אדם אחר, כאילו לא איים עליי לפני כמעט שבועיים. אם לומר את האמת הרגיש לי טבעי לדבר איתו כמו שדיברתי איתו אתמול, הוא לא נגע בי, הוא היה נחמד אליי לשם שינוי והוא לא איים עליי.

אומנם הוא היה נחמד אבל אני עדיין לא סומכת עליו, אני בטוחה שיש לו תוכנית ואני לא יודעת מהי אך בסופו של דבר אגלה.

בעניין אחר, ג'סי... לא זכרתי כמה הוא היה חסר לי. הוא השתנה מאוד והוא לא מה שהיה פעם, אני יותר אוהבת את ג'סי של עכשיו, הוא בוגר והוא מתמודד עם דברים אחרת. אני והוא לא דיברנו עדיין לגבי איפה אנחנו עומדים אבל מה שכן הוא לא התקרב לבנות אחרות מעבר לחיבוק ידידותי. לאקסית שלו קתרינה הוא בכלל לא מתקרב.

ג'סי ואני התחלנו לישון יחד מלפני יומיים. השינה לצידו הזכירה לי כמה בעצם היה חסר לי. לא שכבנו למרות שכמעט קרו בייננו דברים אך שנינו החלטנו, בהסכמה שקטה שנאמרה ללא מילים שניקח את זה לאט. לא אמרנו את זה אחד לשנייה אך זה הובן.

מה שכן, אנחנו מתנשקים. אין לי מושג איפה זה שם אותנו אבל עצם העובדה שהוא מוכן לחכות עד שאני אהיה מוכנה רק מראה לי כמה אכפת לו ממני, ההרגשה שלי ממנו זה שגם הוא מרגיש ככל שאנחנו מתקרבים אחד לשנייה כרגע שגם אני הייתי חסרה לו.

המרחק בייננו, ההפסקה הארוכה הזו והמשך החיים שלו בלעדיי גרמו לו להבין דברים וגם לי. מה אם ג'סי הוא הבחירה הנכונה?

דמיאן הוא בכלל בחירה בעצמו? אני לא מכירה את דמיאן ואת ג'סי אני מכירה שנים. חיינו יחד תקופה ארוכה והוא יודע עליי הכל, אני יודעת עליו הכל. אם אצטרך לבחור אני לא רואה איפה ההתלבטות, אני אבחר בג'סי בלי לחשוב פעמיים.

דמיאן לא נתן לי דבר חוץ מפחד וחרדה. עם ג'סי אני מרגישה בטוחה.

התמתחתי. ג'סי עדיין במיטה איתי, חסר חולצה, לבוש רק בטרנינג שחור. אני לבושה בסווטשרט לבן שלו. הוא כבר היה ער, הוא סימס למישהו. הוא ישב כשגבו כנגד העץ של המיטה הענקית שלו ולא נראה לי שהוא אפילו שם לב שהתעוררתי.

כדי למשוך את תשומת ליבו הטיתי את גופי לצד השני של המיטה, התיישבתי כשרגליי מתנדנדות באוויר מחוץ למיטה. "השעה חמש בבוקר רובין, תחזרי לישון." שמעתי אותו אומר ומיד אחר כך זרועו נכרכה סביב בטני ומשכה אותי לאחור, אליו. הטלפון שלו נח על המיטה והמסך נדלק כשקיבל הודעות.