Institution

פרק 23- התגרות

פרק 23- התגרות.

בקושי אכלתי מהמנה הראשונה, הייתי טרודה מהמחשבות. אני בטוח אהיה באחד מההקלטות ואני אהיה בסוף כי הגעתי בסוף השנה. את האחרון זוכרים יותר... בדיוק כשחשבתי על זה פעם נוספת האורות התעממו, נשות השיער האפור עלו לבמה והסבירו מה שבאמת הולך לקרות. הן הולכות להשמיע לנו הקלטות, כל זה ייקח שעה אולי שעה וחצי שתוך כדי יוגש לנו בהמשך המנה השנייה.

מיד כשזה יסתיים יגישו קינוחים והאירוע עצמו יסתיים גם כן.

"נתחיל באירוע שהתרחש בפברואר בו נער תכנן להצית את היער הקטן שלנו עם המצית שלו ונתפס מאחר וסיפר על תכנונו לוותיק שלנו. הנער לא הבין שהם כבר לא באותו ראש." אמרה אנסטסיה.

"תקשיב, אם המקום יוצת יצטרכו לפנות את כולם ונוכל לברוח. אני לא מצליח לחשוב על דרך אחרת."

"יש דרכים אחרות ארתור, אתה תסכן הרבה אנשים אם תעשה את זה."

"אין!" צעק מי שהתגלה כ-ארתור. "כל המורים והאנשים כאן הם חיים בעולם משלהם וחושבים שהם יכולים לכפות על כל מי שמגיע לכאן לעשות מה שהם רוצים! הכל מאובטח באלף עיניים והצתה זו הדרך היחידה שאני מאמין שתצליח."

"אתה באמת מוכן להסתכן במוות של אנשים תמורת החופש שלך?" שמעו את חוסר האמון של הוותיק.

"הם לא מעניינים אותי."

ופה עצרו את ההקלטה. כולם היו בשקט. אני משום מה רעדתי, ליבי הלם בפראות. זה רע... אני לא יודעת מה קרה אחר כך ויכול להיות שאולי חזר בו מהאמירה הזו אבל עצרו את ההקלטה ואני הייתי בהלם. אנטוניה ואנסטסיה עוד לא אמרו משהו על ההקלטה, הן בחנו את הפרצופים באולם. ג'יימי וקלריסה נראו המומות. אני מאמינה שאף אחד כאן –מלבד מי שטיפל בעניין- לא ידע שמישהו תכנן להצית את המקום.

"נתחיל בכך שהנער בהקלטה היה מודע לסכנה שהייתה נגרמת לאנשים אחרים בסביבה שלו ועדיין לא היה לו אכפת." אמרה אנטוניה. "זה מה שנקרא אנוכיות וזה לא מקובל!" צעקה בזעם. "תלמידים יקרים אתם לא לבד יותר, אתם לא ברחוב יותר! כאן זה לא הישרדות, החזק לא מנצח. מי שחושב להרע לסביבתו ייענש בהתאם. אתם צריכים לדאוג אחד לשני ולא להיות אנוכיים. זו התכונה הכי מכוערת באדם."

"נעבור להקלטה הבאה." אמרה אנסטסיה. אני עדיין הייתי בהלם מהמקרה הזה והן כבר עוברות למקרה הבא? אנסטסיה הסבירה על המקרה והשמיעה את ההקלטה. הגענו לחודש אוגוסט, חודשיים לפני שהגעתי.

לכל חודש היה הקלטה ואני הזדעזעתי אחרי כל הקלטה. זה באמת משפיל. אנטוניה ואנסטסיה לא הפסיקו לצעוק ולהטיף לכולנו מוסר. הן היו אכזריות בדבריהן ולא ניסו בשום צורה להיות עדינות כלפינו. לא אהבתי את זה.