פרק 21- שחור הולם אותך.
[ שבוע אחר כך, יום חמישי ]
כל יום במשך השבוע הזה הגעתי למשרדם של דמיאן וסטפן שם לאון נתן לי את הכדורים ושם גם ניהלתי שיחות עם דמיאן. הוא רצה לדעת על היום שלי, כל דבר הכי קטן מה עשיתי וזה במצבים מסוימים הרגיז אותי.
מאז מה שהיה בייננו לפני שבוע הוא מקפיד לשחרר אותי לפני כיבוי האורות כך שלא אנעל מחוץ לדבר והוא לא מלווה אותי. הוא דואג שלאון תמיד יהיה בחדר איתנו ולא מוכן להיות איתי לבד. אני מבינה למה. אני גם מבינה שהוא נמשך אליי וכנראה מפחד ממה שיקרה אם נהיה לבד במפגשים האלה.
אבל... מה בעצם צריך לקרות?
זה לא סוד בשבילי שאני נמשכת אליו ורק מחכה לראות אותו, גם אם אני יודעת שאתעצבן במפגשים האלה אני מחכה להם בקוצר רוח. אתמול דמיאן לא היה יכול לקבל אותי ולכן שלח מישהו להודיע לי לא להגיע. תהיתי לעצמי למה, האם כבר מיצה את העניין? אני מקווה שלא.
בינתיים לא הודיעו לי כלום לגבי הפגישה של היום ומבחינתי היא מתקיימת לפחות עד שיודיעו לי אחרת, אם יודיעו.
במשך השבוע השתדלתי להיות רגועה ולא לעשות בלגן למרות שבחלק מהפעמים התאפקתי מאוד ובחלק לא שלטתי בעצמי והתחצפתי למורים. הם ויתרו על דיווח המקרים האלה מהסיבה שאמרו שהשתפרתי כל כך לפני וזו רק מעידה קטנה. אבל אם רק היו יודעים למה באמת השתפרתי כל כך...
אני לא מתכוונת לתת את הכי טוב שלי כי אין לי שום סיבה בשביל זה. אני לא רוצה את זה בשביל עצמי. אני לא חושבת שמגיע לי משהו טוב אחרי כל הדברים הרעים שעשיתי ואני לא מדברת רק על הדברים שעשיתי כשהגעתי הנה.
שני שיעורים לפני האחרון נכנסו לכיתה בה אני נמצאת סטפן ודמיאן ונעמדו מולנו. אני התרווחתי בכיסא ושילבתי את זרועותיי כנגד החזה שלי והסתכלתי על שניהם. "מצטערים על ההפרעה אבל יש לנו הודעה חשובה." התחיל דמיאן וגרם לי להצטמרר מקולו המחוספס.
שניהם לבושים בחליפות כחולות עם חולצה מכופתרת לבנה. שניהם בלי עניבה וז'קט החליפה שלהם סגור באמצעות הכפתור האמצעי בז'קט. סטפן עם ידיו בכיסיו ודמיאן עוטף את אגרופו בידו הגדולה בזמן שדיבר. שערו הבהיר של סטפן מורם לבלורית קטנה מאחר ושערו קצר ושערו הכהה של דמיאן נראה טבעי כרגיל מאחר ואין לו אפשרויות לתסרוקות מסוימות בשל שערו הקצר מאוד, בימיו האחרונים האריך את זיפיו מה שנתן לו מראה גברי וקשוח ואהבתי את זה. הוא נראה סמכותי, מלא ביטחון ומאיים כאחד.
"היום הלימודים מסתיימים מוקדם. ברגע שאני ודמיאן נצא מכאן אתם משוחררים מאחר ובשעה שמונה בדיוק כולכם תהיו באולם האירועים הגדול. מגיעות אלינו נשים חשובות מאוד וחובה על כולם להיות נוכחים. על המאורע תדעו יותר כשתגיעו." אמר סטפן.
YOU ARE READING
Institution
Romansaעיניו הכחולות כהות, אפלות ואכזריות. לא ידעתי למה הכנסתי את עצמי עד הרגע הזה. לא ידעתי שלמתוח את הגבולות יהיה מה שישבור אותי למרות שזה כל הזמן היה המובן מאילו. דמיאן התאפק איתי כל כך הרבה פעמים. מורדת- זו המילה הטובה ביותר לתאר את רובין ג'ונסון. ר...