Institution

פרק 18- אסירה שלי

פרק 18- אסירה שלי

המאבטח שתפס אותי הרים אותי בגסות ואחז בידיי ביד אחת שלו והצמיד אותי אליו כך שלא יכולתי לזוז. לא שהתכוונתי לעשות צעד כלשהו מאחר ודמיאן עמד ממש מולי. הוא העביר את אצבעותיו על שפתיו והביט בי במבט אפל ומסוכן.

הטיתי את ראשי לאחור וראיתי שמי שמחזיק בי זה היית', המאבטח החביב עליי שבטח אני כבר לא חביבה עליו. אני בטוחה שהוא מרגיש נבגד הרי הוצאתי ממנו כל כך הרבה דברים בקשר למקום הזה. הוא כבר לא יסמוך עליי יותר.

מצאתי את עצמי לבסוף מתנשמת שהחזה שלי עולה ויורד אחרי כל נשימה. הייתי מלאה עדיין באדרנלין ודמיינתי את עצמי ממשיכה להילחם. גם את סקוט העמידו, הסטתי את מבטי מדמיאן אל סקוט שהסתכל בחזרה אליי בזמן שסטפן מדבר עם המאבטח שהחזיק בו ומיד אחר כך הם גררו אותו לרכב, דחפו אותו פנימה בכוח כשהמאבטח נכנס יחד איתו מצד אחד ועוד אחד מצד שני ואז הם נסעו כשדלת הרכב נסגרה.

מאבטחים נוספים שוחררו ונסעו חזרה לכלא. נשארנו עם רכב, ריינג' רובר שחור אחד, שלושה מאבטחים ודמיאן. "תן לי ללכת." דרשתי. הייתי כאילו לקחתי איזשהו כדור של אומץ. לא הייתי מוכנה לוותר אפילו שכבר ויתרתי.

"תכניסו אותה לרכב." פקד דמיאן בטון חמור וקשה.

היית' גרר אותי עד לרכב, מאבטח אחר פתח את הדלת והיית' הכניס אותי פנימה בכוח כשבכל הזמן הזה הוא לא עוזב אותי. מאבטח נוסף נכנס בצד השני ואני ישבתי ביניהם. דמיאן ישב במושב ליד הנהג והמאבטח השלישי הוא זה שנהג חזרה.

המאבטחים לא שיחררו ממני. לא ראיתי את סקוט או לאן לקחו אותו. העלו אותי לקומה השישית והובילו אותי במסדרון לחדר שלא הייתי בו לפני כשהכניסו אותי פנימה דמיאן נכנס מיד אחרינו. "שחררו אותה וצאו. תעלו את הדלת יש לי מפתח." פקד.

"כן אדוני." אמרו היית' והמאבטח השני לפני שעשו כדבריו.

החדר לא היה חדר שינה זה היה ברור כשמש. לא הייתה מיטה או חדר מקלחת או שום דבר שמזכיר חדר שינה. אין בחדר ספות וכיסאות נוחים אבל בכל זאת החדר נראה טוב ונקי. מה שהיה בחדר היה שידות שעליהם אגרטלים מזכוכית ובתוך כל אגרטל ורד אחד בצבע שונה. לא הבנתי בשביל מה החדר הזה נועד אבל אני בטוחה שזה עוד משרד כלשהו.

אין שולחן. יש ארבעה כיסאות והם מפלסטיק בלי משענת או ידיות רק עיגול פלסטיק שחור שעליו אפשר לשבת. הדלת ננעלה, דמיאן הלך הלוך חזור בחדר והבריש את אגודלו על שפתיו, מחץ את השפה התחתונה בין אצבעותיו ושאף שאיפה חדה לפני שתפס את אחד האגרטלים וזרק אותו לכיוון שלי.

צרחתי והאגרטל התנפץ מאחוריי, מים וזכוכיות עפו עליי. הורד האדום נפל על הרצפה. הוא תפס בעוד אגרטל וזרק אותו לכיווני, גם הוא התנפץ בקיר מאחוריי ואני שוב צרחתי. "תפסיק!" הורד הוורוד נפל על הרצפה. התרחקתי מהקיר מבלי להסתכל לאן אני הולכת. עוד אגרטל, ורד צהוב נפל ואני שוב צרחתי. "תפסיק!!" צעקתי נוסף לצרחה. "אתה מאבד שליטה!"