פפ פרק די כושל, תהנווו:)
הארי נפל והשתרע על הרצפה המכוסה עלים.
דראקו לא שם לב לכך והמשיך לנוע לעבר הבקתה.
הארי התהפך ונאנק מעט. הוא הסתכל מעליו, מה שראה שם היה יצור, עם מראה מזוויע אך מוכר.
"ה.. ל.." נאנק הארי וגרר את עצמו לאחור, ונתקע בעץ שחסם את דרכו.
"לו.." מלמל הארי.
היצור שהיה מול הארי היה.. זאב, מוזר, חסר פרווה, העצמות שלו בלטו דרך עורו הדק והשרוט. הוא היה גבוה ועמד בתנוחה מוזרה בשביל זאב. פניו היו מפחידות, שיניו חדות ומאיימות, ואוזניו מחודדות, אפו היה גדול ומבעית.
הארי אחז בשרביט שלו חזק. אלמלא היתה לזאב את ההבעה החמודה על פניו, שהיתה מפחידה גם היא- עד מוות, הוא היה מזמן מזמן מקלל את הזאב ובורח משם באימים. אבל הוא הכיר את הזאב הזה.
"פרופ-פ-פסור" מלמל הארי.
הזאב שינה את צורתו לאדם בוגר, אך די צעיר, שיערו היה חום מאפיר, הוא כוסה כולו בשריטות, הוא היה נראה מוטש לגמרי. האיש לבש מכנסיים שחורים בלויים וחולצת כפתורים קרועה ומלאה בחתכים ובדם.
"פ-פרופסור לופין" מילמל הארי, מופתע.
"אני כבר לא המורה שלך הארי, פשוט תקרא לי רמוס" אמר לופין בקולו הצרוד "ומה לעזאזל אתה עושה כאן, הארי??"
"א-אני" מלמל הארי "א-א-תה, א-איך הפכת לזאב עכשיו? זה לא ירח מלא" אמר הארי.
"למדתי לשלוט בו, הארי. חוץ מבימי ירח מלא, כמובן, שם אני עדיין חסר שליטה" אמר רמוס.
"ומה?? מה אתה עושה כאן?!" שאל אותו הארי.
"אני מרגל אחרי המאלפויים האלה. דרך מסדר עוף החול" אמר רמוס וכחכח בגרונו. "ומה אתה, אדוני הצעיר, עושה כאן? איך ולמה הגעת לכאן?" שאל רמוס במעט תוקפנות.
"אמ.. " מלמל הארי והסתכל ימינה ושמאלה, מנסה למצוא דרך לברוח ממנו. ומקווה שדראקו לא יחזור אחורה לחפש את אותו.
ונראה שבדיוק ההפך קרה.
"הארי??" נשמע קול במרחק קרוב.
"מי זה? הארי?" לחש לו לופין בתוקפנות.
הארי נבהל, הוא נראה מאוד מבולבל ממה שהולך לבוא, וניסה לדחוף את עצמו עוד אחורה, אבל העץ מנע ממנו.
"תענה לי!" לחש לו לופין ושלף את שרביטו, מכוון לכיוון הקול.
"ל-לא, לופין" אמר לו הארי וניסה להוריד את יד השרביט של רמוס למטה.
"תענה לי או שאני אפגע בו" אמר רמוס "אני עושה את זה לטובתך" אמר.
"ב-בקשה" אמר הארי באומללות והמשיך להילחם ברמוס עם ידיו.
רק קצה שערו של דראקו הופיע מולם מבין העצים, ורמוס כבר הניף את שרביטו לעברו - "אקספליארמוס" אמר וקרן אור אדומה פרצה במהירות מקצה שרביטו ופגעה בדראקו, הוא הועף אחורה בחוזקה.
הארי רץ לכיוונו של דראקו, ולופין רץ אחריו.
הארי מצא אותו, שרוע על ערימת עלים לחה, וכרע לידו.
"דראקו??" לחש הארי וליטף את פניו "קום!" אמר.
"אר.." נאנק דראקו וזע מעט.
"דראקו.." לחש הארי וליטף את שיערו של הנער.
"ל-למה עשית לי את זה?" מלמל דראקו בכאב.
"ז-זה לא הייתי אני." לחש הארי "אתה תהיה בסדר, זה רק אקספליארמוס" לחש בביטחון והסתכל על רמוס שעמד לידו. רמוס הסתכל בתדהמה על הנער השכוב.
"מה אתה עושה כאן איתו?" שאל רמוס.
הארי לא ענה והמשיך לדבר אל דראקו.
"תן לי" אמר רמוס והתיישב על ברכיו ליד הנער, הוא הוציא את שרביטו וכיוון אותו אל דראקו, "אפיסקי" לחש רמוס.
"האה.." אמר דראקו בכאב ונגע בגופו.
הוא התיישב, מסוחרר מעט.
כששם לב שלופין גם נמצא מולו, הוא נרתע לאחור "מ-מה? מה אתה עושה כאן? ריגלת אחרינו?" שאל אותו דראקו.
"תסבירו לי אתם! מה שניכם עושים כאן? ביחד?".
