אחרון!!
טריגרים: שנאה עצמית, דיכאון
שבועות במיטה.
צועק, בוכה ומייבב.
מפורק.
הארי מנוחם מהמשקל של חמש שמיכות. שתי כירבוליות, אחת על הסדין ואחת מיד מעליו. ושלוש שמיכות פוך. וכמובן עוד ארבע כריות.
מוזיקה מתנגנת לאוזניו משום מקום, קסם, לחש שרמוס לופין לימד אותו לפני שנים.
הוא שותה חמש כוסות שוקו ביום. הרמיוני ורון מדברים איתו כל הזמן ועוזרים לו בהכל, מביאים לו אוכל מהאולם הגדול, מכינים לו שיעורים וכשאין לו כוח ללכת לשיעור הם אומרים למורים שהוא לא מרגיש טוב.
הוא מאוכזב שהוא לא יכול להיות חבר מספיק טוב בחזרה בתקופה הזאת. אבל הוא יודע שזה בסדר. הוא עזר להם לפני והוא יעזור עוד בעתיד. לכל אחד יש את המשברים שלו.
תמיד אומרים לך שהכל יעבור. שהחיים בנויים מתקופות. אבל קשה להאמין כשאתה אפילו לא מסוגל לצאת מהמיטה.
הפרספקטיבה של הארי משתנה כל יום. הוא לא מסוגל לתפוס את עצמו ואת רגשותיו.
אבל דבר אחד הוא יודע - כשהיה בסביבת דראקו הוא תמיד ידע שיהיה בסדר. הוא הרגיש שלם. הוא מתגעגע אליו.
אז הוא יוצא לריצה. הוא מצא את זה הדבר השלישי המנחם אחרי שינה והחברים שלו.
בתקווה, הריצה תנקז מעט מהכאב החזק שהרגיש היום. רגליו נשאו אותו למשך רבע שעה, ואז הוא שמע צרחה וליבו נפל.
דראקו יצא מהבית ספר.
רץ רחוק רחוק.
וצרח.
הוא קרס תחת ברכיו.
והוא המשיך והמשיך לצרוח עד שאוזניו התפוקקו. ואז הוא השתתק, מודע קצת פחות לחור הגדול הפעור בליבו.
הוא לא מסוגל לשאת כלום יותר. בלי הארי.
הארי היה ההשלמה לחור הזה.
ודראקו הרס הכל והבריח אותו.
אז כל יום הוא רץ מעבר לאופק וצורח.
צורח את כל נשמתו וכאבו וחוסר התמודדותו עם העולם. הוא רוצה את הארי. הוא רוצה לחזור לנשום שוב. הוא רוצה את הארי, אהבת חייו והבנאדם היחיד שאיתו הוא שלם. את הבנאדם שהוא מעריך ואוהב כל כך.
הארי חיפש את מקור הצרחה, שנמשכה עם עצירות קטנות לנשימה במשך זמן רב וכואב. הוא התחיל לפחד. והצרחה נפסקה.
ואז הוא מצא אותו.
דראקו הסתכל מעבר לכתפו כששמע רחש נעליים על אדמה יבשה ששבר את השקט המוחלט והכואב. הארי. ליבו של דראקו נמלא ניצוצות שמיהרו לדעוך ברגע. והוא התחיל לרעוד.
הארי כיסה את פיו מיד מהיפחה שנלחמה להיפלט. עיניו התחילו להתמלא בדמעות. הוא בהה בו בבהתה, והתחיל לדאוג. "אתה בסדר? צרחת, ואתה רועד.."
דראקו, ישוב על ברכיו, קבע את מבטו באדמה בעוד ציפורניו ננעצות במשטח היבש. הוא לא יכול לפגוע שוב בהארי. הוא לא יכול. גם אם זה תלוי בחיים שלו עצמו.
"דראקו? בבקשה תגיד משהו. תדבר."
פניו של דראקו התעוותו בכאב והוא קבר אותם בידיו ואז דפק את פניו שבידיו באדמה בעדינות ובחוזקה מתגברת. "הארי, אני כל כך מצטער על כל מה שעשיתי לך".
"ששששש" הארי ניסה להרגיע אותו, וניסה להתקרב אליו ולהניח יד על גבו.
"תלך. תלך. תלך. תלך בבקשה. תלך . אני אפגע בך שוב." דראקו העיף את ידו של הארי מגבו והרעד התגבר.
"דראקו. נכון, פגעת בי. אבל לא הפסקתי להתגעגע אליך. "
"עדיף לך עם מישהו אחר. עם ג'יני. היא לא תפגע בך."
"אני צריך אותך, אוהב אותך."
"לא," דראקו אמר, חורק שיניים וצועק.
"תפסיק דראקו תפסיק תפסיק תפסיק ותאמר לי את האמת. לי לא איכפת אם תפגע בי עוד."
"לי איכפת".
"כל רגע איתך ממלא אותי ומשלים אותי. אתה הנשמה התאומה שלי. ואני לא יכול בלעדיך. תשתוק ותקום. אתה זה שאמור לנחם אותי לא אני אותך."
דראקו קם מיד. "שוב פגעתי בך, אתה רואה? אני לא מסוגל לטוב לב. אני כזה דפוק. אני יכול לחבק אותך?"
הארי הרים גבה.
"בבקשה?"
"בסדר" הארי לחש.
דראקו חיבק את הארי.
"אני יודע שלעולם לא תוכל לסלוח לי." לחש דראקו לאוזנו של הארי, "ואני לא יכול לקחת שום דבר חזרה או לתקן את הנזק שגרמתי לך. אבל תדע שאתה הבנאדם הכי מדהים שפגשתי אי פעם. מגיע לך את הכי טוב בעולם. מגיע לך שמחה ואהבה וחיים שלמים וטובים. אתה כל כך טוב לב."
"אני חושב שאני מסוגל להשיג חיים כאלה." הארי אמר.
"ברור שכן. אני חושב שאתה אוהב את ג'יני, והיא אותך בחזרה. אתם תהיו מדהימים ביחד."
"ואני חושב שאתה אוהב את פנסי. והיא אותך. אולי נוכל לעשות דאבל דייט".
ליבו של דראקו נפל. הוא לא אהב את פנסי.
"אני צוחק" הארי אמר, המשיך לחבק אותו אבל הרחיק את ראשו כדי להסתכל בפניו של אהבת ליבו. "חיים שלמים וטובים יהיו לי רק איתך." והוא נישק אותו ברכות וליבו כמו שמי יום העצמאות.
וכשליבו של דראקו אמר כן כן כן, הוא הבטיח לעצמו הבטחה לשמור על הארי, ולהיות נאמן לו לנצח ולאהוב אותו כל יום וכל רגע עד קץ ימיו. הוא מצא את אהבת חייו והוא הולך לגרום לו לחייך כל רגע ורגע. הוא יעשה הכל.
דראקו נישק את אהבת ליבו בחזרה.
ברגע זה, דראקו והארי התבגרו, והחלו לאהוב גם את עצמם.
הם חיבקו אחד את השני חזק אל ליבם, לא יעזבו- לא עכשיו ולא לעולם. ליבם אותם זיקוקים ואותה אהבה.
הם שניים. הם הארי ודראקו. והם אחד. הם דרארי. שלוחות אחד של השני. השלמה, אולי עם פגמים, אבל הם שייכים אחד לשני. הם שלמים אחד עם השני. טוב להם.
הסוף
