פרק 20

547 29 0
                                    

״שחרר אותי״ צעקתי כל אורך הנסיעה וניסיתי לפתוח את הדלתות הנעולות ,הוא לא ענה, נשאר עם מבטו אל הכביש, מבט כל כך רציני, מבט שיכל להרוג אותי אילו מבטים היו יכולים להרוג אנשים.

מבט שאף פעם לא ראיתי על אביאור.

זמן הנסיעה היה ארוך יותר ממה שחשבתי, הוא כלל שקט ורק מתח באוויר ,אני לא אשקר ואומר שפחדתי כמו שלא פחדתי בכל חיי ביחד, היה משהו מפחיד בהתנהגות שלו, ועוד יותר מפחיד במה שגיליתי לפני כמה רגעים.

המכונית עצרה, למולי הופיעה ים שהיה ריק מכל איש, רק רעש הגלים נשמע ,אף אחד לא יצא מהמכונית, מבטו של אביאור היה אל הים, השמש בדיוק שקעה והאור שלה התחיל להעלם יחד איתה.

"אתה יכול להסביר לי מה לעזעזל אתה עושה?!" צעקתי אל עבר אביאור בכל כוחותי אבל הוא לא ענה,  מבטו היה קריר בדיוק כמו שהיה ברוב הפעמים שראיתי אותו, האוויר התחיל להיות לי כבד לנשימה, לא הצלחתי יותר להיות עם ההרגשה המעצבנת הזאת, פחדתי, דאגתי ובמיוחד הייתי כל כך מבולבלת,  רציתי לברוח, לברוח כמה שיותר רחוק ממנו, מהבן אדם הזה ששיקר לי מהרגע הראשון שראיתי אותו.

פתחתי את הדלת של הרכב, יחד עם פתיחת הדלת מבטו של אביאור הופנה אליי, אך איך שראיתי את מבטו רצתי בכל מהירותי אל עבר הכביש ,המקום שממנו הגענו, רצתי בכל המהירות שלי, מנסה למצוא את הדרך חזרה אל הבית, אל המקום שבו אני יכולה להיות רגועה ומוגנת.

כמה שרציתי להיות מוגנת, להיות במקום שאני לא אצטרך לפחד לדרוך עליו. רציתי להיות במקום שאני יודעת שאני מכירה אותו, המקום החם והנעים שאני רגילה אליו, הבית שלי.

רגליי רצו ופניי היו לכיון המקום שאני רוצה להגיע אליו, היו קדימה כל הזמן, הרוח התנגשה בשערי שעף לאחור, ידעתי שאני מהירה, אך ידעתי שגם אביאור מהיר, וזה הפחיד אותי, אך בכל זאת לא סובבתי את ראשי אחורה.

וזאת הייתה הטעות הכי גדולה שעשיתי.

היד הגדולה והחזקה של אביאור החזיקה את פניי וחסמה אותי מלדבר או להשמיע כל קול אחר, ידו השנייה נעלה את גופי במותניי כך שאני לא אוכל להמשיך לרוץ , כך הוא הרים אותי בכל הדרך שרצתי.

חזרנו אל המקום שהמכונית של אביאור הייתה נמצאת בו, החושך כבר גבר על רוב הנוף מהפעם הקודמת ,הריח של הים היה באפי, כמה שאהבתי את הריח הזה.

ניסיתי לברוח בידיו החזקות של אביאור בכל כוחי, אך הוא היה חזק מידי, יותר מידי חזק בשביל שאני אצליח להשתחרר ולברוח שוב.

ידיו החזקות של אביאור הצמידו אותי אליו, כמו חיבוק אחורי.
הייתי עייפה מלנסות לברוח, מריצות ומבכי, ראשי נח על כתפו ודמעות ירדו באיטיות מעייני, השקיעה הייתה נראת מרגיעה אך בניגוד אלייה ליבי דפק בחוזקה וגופי המשיך לרעוד, היה לי קשה לנסות להשתחרר, גופי היה כבר חלש.

Sister Of - אחות שלWhere stories live. Discover now