נקודת מבט אדל:
לכולם יש דבר שהם לא רוצים להיות ,אך חייבים בכל הכוח.
לכולם יש דבר שהם לא יכולים לשחרר ממנו למרות שהם לא באמת רוצים אותו.
לכל אחד יש דבר שזורם אצלו בדם ולא משנה אם הוא באמת רוצה אותו הוא יודע שלא משנה מה ,הוא תמיד יהיה טוב בו.
הדברים הקטנים האלה יכולים לשגע אותנו,הם יכולים להפוך אותנו ללכודים בתוך עולם אפל ושחור .
אף פעם לא הרגשתי ריק כמו עכשיו, למרות שהבית היה מלא וכל משפחתי הייתה בה לא באמת יכלתי לומר שהוא מלא כמו שכולם אומרים ,כי בתוך עצמי אני הרגשתי ריקני.
הרגשתי כמו בתחפושת של ילדה שמחה שבעצם היא כל כך הפוכה מזה.
רציתי כל כך לצרוח בקול את כל הכאב והריקנות שהייתה בתוכי .
הכאב לא יכל שלא לצאת ממני בדרך אחרת.
אבידור כמו תמיד אחרי אימון היה הולך לחדרו ולא יוצא משם ,לוקח את הזמן למנוחה עד ליציאות הערב.
הורי כמו כל הורה רגיל היו יושבים בסלון או עובדים על העבודות שלא הספיקו לעשות במשרד, הבית היה שקט, ולא אהבתי את זה.
רציתי שתהייה בו יותר חיים, יותר התעניינות אך זה אף פעם לא היה ככה במשפחתי.
אם תשאלו את אבידור הוא יגיד לכם שיש לו את במשפחה הכי טובה שיש ואם יש בעיות זה בסדר כי למי אין?
אבל מה שעצבן אותי זה שאני בכלל לא חושבת ומרגישה ככה, אני אוהבת את המשפחה שלי , הכי שאני יכולה, אבל אני לא אשקר ואגיד שפעמים רבות אני רוצה רק לברוח ממנה .
לברוח מהמציאות שהיא הולידה אותי אלייה, לברוח מהגדר שיש סביבי כל הזמן. גדר שנקראת המשפחה שלי.
קמתי ממטתי שעלייה מחשבותי רצו והחלטתי לפעול, החלפתי את הפיגמה הקצרה שהייתה על גופי למכנס הג'ינס השחור עם החולצה הכחולה שכיס קטן רקום בצידה הימני, שמתי את ההול סטאר הכחולות שלי ,לקחתי את הג'קט השחור בגלל שהשקיע כבר התחילה והקור הגיע יחד איתה ויצאתי כשהטלפון בידי.
לא אמרתי לאף אחד שאני יוצאת ולאן אני הולכת ,ליבי ידע בדיוק לאן הוא רוצה להגיע.
הדרך לא הייתה ארוכה כל כך ,היא שיחררה מלא קיטור שהיה ברגליי.
זכרתי את הדרך אל המקום כמו שזכרתי את הרגעים שהיו לי בו.
וזכרתי את הרגעים האלו היטב.
כשהגעתי בלי הודעה מוקדמת הדמעות התחילו לזלוג על לחיי, זה תמיד היה קורה לי כשהייתי רואה אותו.
המקום היה ריק ,וזה גרם לי לתחושת נוחות ,המקום היה מזוהה איתי .
זהו היה הפארק הישן, הפארק שהייתי הולכת אליו כל יום כשהייתי קטנה, הייתי הולכת אליו לבדי ,ילדה קטנה שרוצה לברוח מהעולם הגדול.
הכל הייתי חובה כאן, ומה שהכי אהבתי בו ,הוא שאף אחד לא באמת הכיר אותו, הוא היה פארק קטן ונטוש , פארק שממזמן עבר את אזור השימוש.
YOU ARE READING
Sister Of - אחות של
Romansאנחנו נולדים לתוך עולם עם תיאורים, עם שמות לא מובנית ותביות לא מתאימות. כל אחד נולד למשפחה אחרת או למקום שונה, אבל מה שבטוח כל אחד נולד לתיאור אחר. אודל בן שבת , אף פעם לא אהבה את המקום שהייתה שייכת אליו, האחות של... שחקן כדורגל מפורסם. צלו של אחיה...
