פרק 13

704 33 0
                                    

״שאלת אותי מי אני אדון סוויסה? אני מי שיכול להרוג את הבן שלך בלחיצה אחת קטנה״ קול מרושע יצא מפיו של שלום, הוא הרגיש רב עוצמה עם האקדח בידו ״אני במקומך לא הייתי עושה את זה״ אדון סוויסה עדין נשאר רגוע , למרות שבנו עכשיו בסכנת מוות, גם אביאור היה נראה נינוח.

״אני חושב שאתה יותר בסכנה ממני״ אביאור פצח את פיו וחיוך קריר עלה על שפתיו.

אביאור הכניס את זרועו אל גקט חליפתו והוציא את האקדח שהיה שוכן שם. הוא כיוון אותו אל בין גבותיו של שלום.

״אני לא הולך להיות בחורה כמוך, אני לא הולך לאיים על מישהו שקרוב אליך כמו אחיך אני הולך לאיים עליך, הוא לא אשם שאתה מטומטם״ קולו היה כועס והרגש אפילו לא הראה זכר על פניו או דיבורו.

״אני כבר אמרתי לך מה אני הולך לעשות לך אם לא תביא לי את הכסף, ולי לעומתך יש מילה״ הוא כיוון יותר טוב בשביל הדיוק ״מילים אחרונות האחים בוגני?״ הוא הסתכל על שניהם  והם הפנו את מבטיהם אחד אל השני, הם ידעו שזה הסוף שלהם, הם ידעו שהם הגזימו הפעם.

״אני אוהב אותך״ שלום לחש לאחיו ואז נשמע הירי.
הוא צמרר את כל הבית למרות שהוא היה רגיל אליו, כולם ידעו שככה זה יסתיים כבר מהרגע שהוא אמר שיש לו תנאי.

כי מילה של סוויסה זאת מילה

נקודת מבט אודל:

רציתי לבכות, רציתי לרוץ ולברוח מכל העולם הזה שעומד לפני, עשיתי את הדבר הלא נכון, את הדבר שהייתי צריכה להתרחק ממנו ככל האפשר ,אני התנשקתי עם עידו.

עידו ואני היינו צריכים להתרחק, היינו צריכים להפרד לשלום וכל אחד להמשיך, אנחנו אף פעם לא היינו הזוג הכי טוב, אנחנו אף פעם לא היינו הזוג שהמושלם ,היינו זוג גרוע, האהבה שלנו לא הייתה גדולה, היא הייתה בנויה מעידו שהיה גורם לי רע.

הוא היה סוג של קוסם, מכשף אותי כל פעם מחדש, ואני שנאתי את זה כל כך, שנאתי את העובדה שאני קלה להשגה.

אני לא רציתי לחזור למה שהיה, לא רציתי לחזור אל זרועותיו הקריירות ואל אהבתו המזוייפת, אני שנאתי להיות איתו, אני שנאתי להרגיש אותו, כשהייתי איתו, הייתי מרגישה נשלטת ,כאילו אני בכלא של רגשות ,כלא של רגשות שעידו יצר, שעידו מנסה לפגוע בי בתוכו כל פעם מחדש.

היה רק מקום אחד שיכלתי ללכת אליו עכשיו, הפארק, הייתי חייבת ללכת לשם , הייתי חייבת ללכת למקום המוגן שלי, לשבת לבדי על הספסל הרעועה, לשמוע את השקט של המקום הריק להשאיר מקום רק למחשבות שלי לפעול.

הלכתי בקור הערב שהגיע במהרה ,הדבר היחיד שהיה יכול לחמם אותי בשעה זו הייתה החולצה הקצרה המונחת על גופי, תיק הגב היה מלא בתמונות של אימי שהוצאתי לפני כמה רגעים ופניי... היו מלאות בדמעות, דמעות של חרטה וכניעה ,דמעות שלא יכלתי לשמור יותר.

Sister Of - אחות שלWhere stories live. Discover now