ההפסקה עוד רגע נגמרת והוא לא עונה...
שלחתי לו הודעה לפני חצי שעה! למה הוא לא ענה! אוף. יכול להיות שאמרתי משהו שעיצבן אותו? חשבתי שאנחנו מסתדרים טוב...
אולי הוא מעדיף שלא אדבר איתו? אוף, מה לעשות?
אני: היי, אתה חי? אני מפריע?
אני: ההפסקה כמעט נגמרת...
אני: תענה מתישהו?
אני: טוב... נדבר אחר כך..
הצלצול נשמע ברחבי בית הספר. סגרתי את הפלאפון והתחלתי ללכת לכיוון הכיתה. רטט.
מוזר: היי, סליחה שלא עניתי. הפלאפון היה על השתק.
מוזר: אתה לא מפריע.
מוזר: אף פעם.
חייכתי לעצמי ואני מניח שנראתי כמו אדיוט מושלם עם החיוך הדבילי במסדרונות בית הספר.
אני: חחח, קיי.
מוזר: יופי.
אני: מקסים.
מוזר: מדהים.
אני: טוב, די
אני: בוא נדבר על משהו מעניין יותר
מוזר: אוכל!
אני: לא מעניין
מוזר: כן מעניין! אוכל זה חשוב ובריא!
חייכתי לעצמי. אדיוט.
מוזר: על מה אתה רוצה לדבר?
מוזר: היי, אולי נעבור לדבר בוואטסאפ?
אני: אי-אפשר, התמונות פרופיל
מוזר: אז נחליף אותן!
נענעתי בראשי וחייכתי.
אני: בסדר
נכנסתי לוואטסאפ והחלפתי את תמונת הפרופיל שלי לתמונה עם מוקה - הכלבה החדשה שלי.
אני: החלפת?
מוזר: כן.
ראיתי ש-"מוזר" שלח לי הודעה בוואטסאפ.
מוזר: היי!
מוזר: נתחיל מההתחלה?
אני: אתה רוצה?
מוזר: חח, נעים להכיר!
אני: נעים להכיר גם אותך, ילד/ה לא מזוה/ה
מוזר: אני בן. תספר לי על עצמך?
אני: אני גבוה יחסית, יש לי שיער לא מוגדר
אני: ועיניים
מוזר: ירוקות.
אני: איך ידעת?
מוזר: ניחוש פרוע.
אני: ממש האילומינטי!
מוזר: חחח
מוזר: המורה שלי מאחרת..
כמו על פי סימן, מר סרוול נכנס לכיתה. הוא המורה היחיד שמצליח לגרום לי לחשוש.
"תכניס את הפלאפון לתיק, הארי אדוארד סטיילס." אמר בקולו העמוק והחד-משמעי.
"אוקי, בסדר." עניתי בעצבנות מסויימת, אני שונא שהוא קורא בשמי המלא. לא בגלל שיש לי משהו נגדו, הוא פשוט גורם לי להישמע מתנשא ומעצבן. 'שלי נכנס הרגע. נדבר..' שלחתי למוזר שלי וכיביתי את הפלאפון.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי, בוקר טוב!
סליחה שלא העלתי פרק אתמול!
מקווה שתהנו מהפרק הזה, רין♡
YOU ARE READING
Green Flower, Blue Flower ~Larry~
Romanceלואי, תלמיד בכיתה יב' והארי, תלמיד כיתה יא', מתחילים להתכתב באופן אנונימי לחלוטין. ובטעות - הם מתאהבים. אבל דווקא כשהכל מרגיש טוב, העניינים מסתבכים. ההורים של הארי מגלים על הנטייה שלו- ובואו נגיד שזה לא נגמר טוב! הסיפור מכיל~ ♡ הומוסקסאליות. ♡ תכנים...
