Chapter 25 - לואי

3K 243 76
                                    

הורדתי את עיניים ירוקות בכניסה לרחוב. הוא פחד שמישהו יראה אותו, ממש אכפת לו מה המשפחה תאמר עליו. והוא מפחד לאכזב אותם...
חבל כל כך.
זאת אומרת, יום אחד אני אציג אותו לאמא.. כי אני אוהב אותו, אבל אם הוא יפחד להציג אותי?
אני לא רוצה להיות בזוגיות בסתר...
לא לדבר איתו בבית הספר זה קשה מספיק עבורי.
אבל אני חייב לכבד אותו, אם הוא מעדיף שאיש לא ידע, אז כך יהיה.

"אני בבית," הודעתי אבל לא קיבלתי תשובה.
כנראה שאמא בעבודה. לוטי מין הסתם עם חברים. ופיזי - נו, טוב, היא פיזי. איש לא יודע מה עלה לה בראש היום.
זרקתי את התיק שלי על הרצפה בכניסה והלכתי למטבח.

פתחתי את המקרר והוצאתי חלב, ודגנים מהארון שליד הכיור.
ארוחת ערב מאולתרת רגילה.
אה, חסר סוכר...
לקחתי סוכר ובאותה הזדמנות הדלקתי את האור בבית.
"מישהו כאן?" זו הייתה פיזי. היא נכנסה לבית והדליקה את האור בסלון.
"אני פה. איפה היית?"
"נסעתי עם חברה," היא ענתה קצרות, היא לא נשמעה נלהבת לספר חוויות.
משכתי בכתפיי, אם לא בא לה לדבר, אני לא אלחץ עליה.
"מה יש לאכול?" היא שאלה ונכנסה למטבח אחרי שהניחה את התיק בית ספר שלה על הספה.
"דגנים." עניתי.
היא נאנחה, "כרגיל!" היא אמרה בדרמטיות, "תלמד להכין אוכל! מסכן בעלך!!"
צחקתי, אני באמת חייב ללמוד לבשל, להארי!
איזה שם יפהייפה יש לו...
כנראה שנראתי סופר חולמני, כי פיזי חיכחה בגרונה.
זה החזיר אותי למציאות.
"פגשת אותו גם היום?" היא שאלה והכינה לעצמה קערה עם חלב.
הנהנתי.
"אתה פוגש אותו הרבה בזמן האחרון. כמעט כל יום."
"כן," השבתי.
"אנחנו נפגוש אותו?"
אמא, פיזי ולוטי גילו על עיניים ירוקות ביום לאחר המפגש שלנו. אמא פשוט ראתה את זה על הפנים שלי!
הן ידעו שהוא מפרוייקט בית הספר ולרוב לא הציקו לי לגביו.
"לא, את תבריחי אותו," אמרתי בחיוך והיא צחקה.

סיימנו לאכול ונכנסנו לחדרים.
לוטי הגיעה מאוחר יותר עם כמה חברים הביתה אבל הם התפזרו די מהר לבתים שלהם.

"לילה טוב💚" סימסתי לו והנחתי את הטלפון.
כנראה שאמא הגיעה הרבה יותר מאוחר, כי לא שמעתי אותה נכנסת, ישנתי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היי, סורי על העיקוב הענק בפרק...

מקווה שתאהבו,
רין♡

Green Flower, Blue Flower ~Larry~Where stories live. Discover now