Chapter 55 - לואי

2.4K 222 98
                                    

שכבתי במיטה ועצמתי את עיניי. השעה הייתה שבע וחצי בבוקר. גופי עוד רעד מהחלום.
ניסתי להירגע, לנשום עמוק, אך ללא הצלחה.
קולה של אימא הרגיע אותי מעט, "לואי, ארוחת בוקר."
אבל אז נזכרתי באירועי אמש וכעסי עלייה חזר. לא רציתי לכעוס עלייה, אני יודע שהיא פשוט דואגת לי, אבל היא מנעה ממני למצוא את הארי. וזה הכעיס אותי.
הפלא' שלי רטט וראיתי שקיבלתי הודעה מזאין. מסר קצר. "אין."
הוא לא נמצא גם שם.
נאנחתי. הוא לא שם. איפה הוא יכול להיות? בדקתי למעל ל-20 טיפולים והוא לא נמצא בשום מקום! זאין עזר לי עכשיו. הוא בדק מקומות בשעה שאני איבדתי את העשתונות בבית. כעסתי על כולם כל הזמן. ושנאתי את עצמי על כך.

אימא הקפיצה אותי לבית הספר. היא לא מוכנה שאסע לבדי יותר לשום מקום. הרסתי את האמון בנינו. לאחרונה נייל מבלה יותר ויותר עם החברה שלו ואני נמצא די לבד. זאין לא מדבר איתי בשעות הלימודים. הוא נמצא עם ריינר, שלגמרי שונא אותי כרגע.
ישבתי לבד בשולחן מרוחק בקפיטרייה כשנער בעל שיער חום - שדמה לשיערו של הארי וכמעט גרם לי להתקף לב - התיישב לידי. "היי...?" לחשתי במין חשש. לא בטוח האם הוא מתכוון להכות אותי או רק לשפוך עליי את תוכן המגש שלו. "היי." הוא ענה והתחיל לאכול את השניצלים שלו. הבטתי בו מבולבל. הוא לא שמע על המוניטין שלי פה?
"קרה משהו?" הוא שאל כשראה אותי מביט בו. "אה, לא כלום. אני לואי."
"אני יודע, אני רוי."
הוא הושיט את ידו ואני לחצתי אותה, מבולבל מעט.
הוא חייך אלי וגרם לי לחייך אליו חזרה. התחלנו לדבר והוא סיפר לי שהוא הומו ושהוא יצא מהארון לא מזמן. הוא גם אמר שהוא מאמין לי. החלפנו מספרי טלפון, וחייכתי בסיפוק. נחמד לדעת שלא כולם נגדי.

אימא הגיעה לאסוף אותי אחרי הלימודים והחליטה שעלינו לעצור בסטארבאקס לקנות קפה ולנהל שיחה. ניסתי להתחמק, אבל כשאימא נחושה, אי אפשר לשנות את דעתה.
אימא חנתה בחנייה בתשלום ונכסנו לסטארבקס. הזמנו שתייה והתיישבנו בשולחן בקצה המסעדה.
דיברנו במשך שעה. אימא אמרה שאני חייב הפסקה. הפסקה מכל הטיפולים. הפסקה מהארי. "אני יודעת שאתה אוהב אותו, אבל אני גם יודעת מה טוב בשבילך."
היא ניצחה. לא כי הסכמתי איתה, אלא כי היא אימא שלי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לא הפרק הכי מוצלח שלי~
אבל תהנו,
רין♡

Btw- הפרק הבא יעלה ביום רביעי, בגלל החג

Green Flower, Blue Flower ~Larry~Where stories live. Discover now