"אתה?!"
"אין מצב! אתה המתולתל מכיתה יא'!"
"אתה לואי מכיתה יב'!!"
"פאק! מה?!"
"מה?!"
הוא הביט בי בהלם ואני בו, ואז התחלנו לצחוק בפראות.
"לא הגיוני!" הוא קרא, "אני אעצום את העיניים ואתה תעלם!"
הוא עצם את עיניים ופקח אותן שוב. עדיין הייתי שם.
"אההההה!" הוא צעק ושוב צחקקנו.
"אז..."
"הארי."
הבטתי בו. הוא יפהייפה. והוא מתולתל!
"א..אתה מהמם...!" אמרתי בלחש.
הוא הסמיק, "ת..תודה..." הוא הסתכל עלי ועינייו הירוקות היו מדהימות, זוהרות, בקיצור, מושלמות.
"אה, כמעט שכחתי."
"זה בשבילך."
אמרנו ביחד שנינו שלפנו פרחים. הסמקתי ולקחתי מידיו את הפרחים הכחולים. "תודה," ממלמלתי והושטתי לו את הפרחים הירוקים. הוא חייך, "אני אוהב אותם, כמו תמיד." הוא אמר.
"תורך." אמרתי והוא הביט בי בבלבול.
"אתה צריך לשאול אותי שאלה." הסברתי, וראיתי חיוך מתגנב לפניו.
"מה בשום פנים ואופן אסור לעשות לגרמלינס?"
"גרמ-מה?!"
הוא צחק וגרם לי להסמיק. "אתה לא יודע מה זה, מה?"
השפלתי את מבטי והוא הבין.
"תשאל משהו." אמרתי, הוא חייך.
"לואי... יצאת פעם עם מישהו..?" הוא נראה נבוך ששאל.
חייכתי. "זה בסדר, אמרתי לך לשאול מה שתרצה. יצאתי עם בנות - כשהכרחתי את עצמי לאהוב בנות, ולא בנים."
"התכחשת?" הוא שאל בעיניים קרועות לרווחה, נראה שהוא חשב שרק הוא מתכחש למיניות שלו. שנאתי לדבר על זה, אז מיד שיניתי את הנושא. "תורי," אמרתי והוא הנהן, לא רוצה ללחוץ עלי.
שאלתי אותו שאלה והוא טעה, "אז אני יכול לשאול מה שארצה.. מתי גילית שאתה אוהב גברים?" שאלתי.
הוא הסמיק והשפיל את מבטו, אבל סיפר, "אממ.. הייתי בן ארבע-עשרה כשגיליתי. היה לי קראש מטורף על מנה מסעוד.. הייתי מתעורר מחלומות עליו באמצע הלילה, או חושב עליו בשיעורים." הוא נראה נבוך.
"גם לי זה קרה עם מפורסם." הרגעתי אותו. "עם מי?" שאל בשקט. "טום פלטון." השבתי לו.
"זה מוזר, נכון?"
"להתאהב במפורסמים?"
"כן..."
"אבל כולם עושים את זה."
"אבל כולם מתאהבים בבנות, לא בנים..."
הבטתי בו, הוא פחד, פחד שידעו, פחד שינדו אותו אם יגלו...
אני לא יודע למה עשיתי את זה, אבל הרגשתי דחף מוזר וחיבקתי אותו בחוזקה.
"אל תתבייש במי שאתה!" אמרתי לו.
"אבל... לא יקבלו אותי..."
"למי זה משנה, אני מקבל אותך, והמשפחה שלי תקבל אותך." אמרתי וניתקתי את החיבוק. "אין לך מה להתבייש בעצמך. כל אחד נולד שונה. אתה פשוט אוהב בנים, זה הכל."
הוא הביט בי ולבסוף חיוך קטן התגנב אל שפתיו והוא הנהן.
"תורי," הוא אמר והציג בפני את השאלה, שהפעם עניתי עליה נכון.
המשכנו לשאול אחד את השני שאלות ולענות תשובות עד שהבנו שכבר אין מה לשאול.
התיישבנו על חומה והבטנו בשמש השוקעת.
זה היה מחזה יפהייפה, ואפילו מדהים. במיוחד בשביל נשיקה.
"עיניים ירוקות," ממלמלתי והזזתי את סנטרו אלי, "אתה מרשה לי?"
הוא הנהן.
והתנשקנו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היוש!
כן, עוד פרק(כושל!).
מקווה שתהנו,
רין♡
YOU ARE READING
Green Flower, Blue Flower ~Larry~
Romantikלואי, תלמיד בכיתה יב' והארי, תלמיד כיתה יא', מתחילים להתכתב באופן אנונימי לחלוטין. ובטעות - הם מתאהבים. אבל דווקא כשהכל מרגיש טוב, העניינים מסתבכים. ההורים של הארי מגלים על הנטייה שלו- ובואו נגיד שזה לא נגמר טוב! הסיפור מכיל~ ♡ הומוסקסאליות. ♡ תכנים...
