הגשתי את הטופס לבוחן ויצאתי מהכיתה. זה הולך להיות נכשל. נו, טוב, שיהיה.
ישבתי בספסל בחצר האחורית של בית הספר וחיכיתי שנייל יסיים את הבגרות ונוכל לעוף מכאן. בהיתי בשמים וניסיתי לשכוח מהכל. זה היה בלתי אפשרי, אבל לפחות ניסיתי.
"לואי." זאין מאליק נעמד מולי. "היי." אמרתי. ניסיתי לא להיראות לחוץ. בזמן האחרון כאשר אנשים דיברו איתי זה היה כדי לקלל אותי. ולמרות שזאין אמר שהוא מאמין לי, אי אפשר לדעת. אנשים משנים דעות.
"קרה משהו?" שאלתי בלחץ הולך וגובר.
"אתה יודע, הסיפור המוכר. הארי בטיפולי המרה, אתה..."
"אנס? כן. תודה, אני מכיר היטב את הסיפור."
"אתה יודע שאני מאמין לך." זאין נשמע פגוע מעט. "אתה צודק, סליחה."
הוא חייך בעידוד. "איך מתקדמים החיפושים?" הוא שאל. נאנחתי לפני שהשבתי, "נוראי," בעצבנות קלה.
"אני רוצה לעזור לך."
"ברצינות?"
"כן."
חייכתי.
"...אבל אימא!"
"בלי אבל! אני לא מוכנה לשמוע עוד מילה נוספת!"
היא ממש עצבנית. "את לא יכולה לנעול אותי כאן!"
"הו, אני יכולה ואני אעשה!" היא אמרה, מאתגרת אותי. "אימא! אני אוהב אותו!"
"אני יודעת..." היא אמרה, "אבל אני אוהבת אותך."
רציתי לבכות, "לא נכון! אילו אהבת אותי היית נותנת לי לחפש אותו!!"
רצתי לחדר.
"לואי!" היא קראה, אבל התעלמתי. נכנסתי מתחת לשמיכה וטבעתי ביגוני. הארי... הארי שלי...
ואז, הבנתי מה עליי לעשות. פתחתי את הפלא' ושלחתי הודעה לזאין.
התשובה לא איחרה להגיע, "אעשה."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי, סליחה שהפרק כזה קצר...
אני קצת במחסום כתיבה, אז סורי:(
תהנו,
רין♡
YOU ARE READING
Green Flower, Blue Flower ~Larry~
Romanceלואי, תלמיד בכיתה יב' והארי, תלמיד כיתה יא', מתחילים להתכתב באופן אנונימי לחלוטין. ובטעות - הם מתאהבים. אבל דווקא כשהכל מרגיש טוב, העניינים מסתבכים. ההורים של הארי מגלים על הנטייה שלו- ובואו נגיד שזה לא נגמר טוב! הסיפור מכיל~ ♡ הומוסקסאליות. ♡ תכנים...
