Chapter 27 - לואי

2.7K 243 96
                                    

ישבתי בתוך הרכב שלי, בחנייה וחיכתי לו.
תהיתי אם אילו הייתי מספר לו למה אני רוצה לפגוש אותו, הוא היה בא.
אתמול בלילה אמא לא הפסיקה לשאול אותי שאלות, "הוא מגיע?" "מה הוא אוהב לאכול?" "מי ההורים שלו?"
על רובם לא עניתי, הרגשתי עם זה לא בנוח.
עיניים ירוקות נקש על חלון הרכב, ונזכרתי שהפעלתי נעילה. כל הכבוד לי!
פתחתי את הדלת והוא החליק למושב לידי.
נשקתי לו על שפתיו.
"מה קרה?" הוא הביט בי בעיניים שואלות.
"אתה תראה." אמרתי בחיוך, כממתיק סוד.
הוא נשך את שפתו ונראה מעט לחוץ.
"היי, זה משהו טוב. אני מבטיח!"
הוא הרים את מבטו אלי והנהן. יצאנו לדרך לכיוון הבית שלי. קיוויתי שהכל ילך כמו שצריך, שירגיש בנוח. אפילו איימתי על פיזי לוטי שלא יעזו להביך אותו...

יצאתי מהרכב ופתחתי את הדלת להארי, שיצא משם עם מבט ספק מרוגש ספק מת מפחד.
"הכל יהיה בסדר." אמרתי וחיוך התפשט על פניו. "אני יודע, אתה איתי, אחרי הכל."
הסמקתי מעט ונשקתי לו.
"קדימה, בוא ניכנס." החזקתי בידו, היא הייתה חמימה, ופתחתי את הדלת.
"לואי, חזרת!" פיזי קראה מהמטבח, "הוא איתך?" שאלה ורצה אל הדלת.
הארי נראה לחוץ והיד שלו הזיעה.
"כן, הוא פה." עניתי בצחקוק. לפעמים היא כל כך אנרגטית. נכנסתי איתו לסלון. אמא עמדה שם, בסינר, מלוכלכת מקמח.
ליבי פירפר בחזי וידעתי שליבו של הארי בטח קופץ ממקומו.
"אמא, תכירי את הארי. החבר שלי."

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תהנו, רין♡

Green Flower, Blue Flower ~Larry~Where stories live. Discover now