רוי נחמד. זאת אומרת, אני מחבב אותו. ואני אוכל להתאהב בו. חייב.
אני צריך פשוט להרחיק את הארי ממחשבותי, זה הכל.
אימא ממש מחבבת אותו. היא מחבבת את כל מי שאני מביא הביתה.
אבל לוטי ופיזי לא אוהבות, וזה בלשון המעטה.
הו, כמה שהן שונאות אותו. אחרי שהוא הלך פיזי טענה שהוא ישיר מידי. ולוטי, היא לא חסכה במילים, "אדיוט נפוך מזדיין!" זה היה הסיכום שלה כששאלתי מה דעתה עליו.
אבל זה לא חשוב מה הן חושבות. רק מה שאני חושב. אבל מה אני חושב עליו?
הוא חמוד. ואני יכול להתאהב בו. אני פשוט חייב להרחיק את הארי ממחשבותי קצת.
"היי, חתיך," רוי חיבק אותי מאחור, מדביק נשיקה רכה על עורפי. "היי," חייכתי חזרה והסתובבתי אליו.
תתאמץ קצת, לואי.
נישקתי אותו על פיו, "אני חייב לזוז, שיעור ביולוגיה."
"נדבר אחר כך." הוא אמר בחיוך. הנהנתי ופניתי משם.
"אני כבר לא רואה אותך יותר, לואי." נייל נאנח והתיישב לידי. "אתה רואה עכשיו."
הוא צקצק בלשונו.
השמועות החלו להיעלם ופחות אנשים טרחו להודיע לי שהם שונאים אותי. בקרוב אני פשוט אשכח, כמו כל דבר בתיכון הזה.
וזה יהיה בסדר לחלוטין מצידי. להיות נושא מספר אחת של התלמידים פה לא היה כיף במיוחד.
רוי הציע לי לצאת, אבל סירבתי. יש לי כמה עבודות להכין.
"נתראה מחר?" שאלתי. "כן, נתראה מחר." הוא חייך. ואז נישק אותי על שפתיי.
למה הנשיקות האלו לא עובדות?!
לב מטופש.
עליתי לרכב ונסעתי משם.
"אני בבית." הודעתי. לאוויר. הבית היה ריק. אימא בעבודה, לוטי כנראה עם חברים, עושה שטויות. ופיזי... אצל חברה, כנראה.
פתחתי את המקרר והוצאתי ארוחת צהריים שאימא הכינה.
המקרוגל הודיע שהאוכל מוכן.
התיישבתי על הספה, מול הטלוויזיה.
"... תתעורר!"
"א- מה?"
"לואי, תתעורר."
פקחתי את עיניי. אימא עמדה מולי עם מבט מעט נוזף אך היא חייכה.
"לפחות היית נרדם בצורה נוחה." היא אמרה ברכות.
"תעלה לחדר, תישן נורמלי."
"מה השעה?"
"אמ, בערך שמונה."
"הו, שיט! יש לי שתי עבודות להגיש מחר!" קראתי בתסכול וקמתי.
אימא הביטה בי ונאנחה. "אל תלך לישון מאוחר מידי."
"לואי, כבר מאוחר, כדאי שתלך לישון," אימא עמדה בפתח הדלת. הנהנתי. "עוד מעט."
הקלדתי במהירות את העבודה בצרפתית.
אימא נאנחה בקולניות, מודיעה לי שבקרוב מאוד אפגוש בזעמה. שמרתי את הקובץ וסגרתי את המחשב. "לילה טוב." אימא לחשה.
"לילה טוב,"
היא יצאה וסגרה את הדלת אחריה.
החלפתי בגדים ונכנסתי למיטה. עצמתי את עיניי ונרדמתי מיד. חלמתי. זה היה חלום בלהות.
"איך יכולת?" הוא שאל, קולו רועד.
"לא-"
"היית אמור למצוא אותי! היית אמור להוציא אותי מכאן!"
"ניסיתי, ניסיתי כל כך הרבה פעמים!"
"אתה כבר לא אוהב אותי יותר, נכון?"
"ברור שאני אוהב אותך!"
"אז למה אתה לא מוצא אותי כבר?"
הוא נשבר.
נשמתי עמוק ופקחתי את עיניי, רעדתי וגופי היה מלא זיעה קרה. זה חלום. רק חלום.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
היי, יום חמישי~
תהנו, רין♡
YOU ARE READING
Green Flower, Blue Flower ~Larry~
Romanceלואי, תלמיד בכיתה יב' והארי, תלמיד כיתה יא', מתחילים להתכתב באופן אנונימי לחלוטין. ובטעות - הם מתאהבים. אבל דווקא כשהכל מרגיש טוב, העניינים מסתבכים. ההורים של הארי מגלים על הנטייה שלו- ובואו נגיד שזה לא נגמר טוב! הסיפור מכיל~ ♡ הומוסקסאליות. ♡ תכנים...
