Chapter 43 - לואי

2.4K 227 104
                                    

"מה היה טיב הקשר שלך עם מר סטיילס?"
לא עניתי.
ישבתי בכיסה, מולי חוקר שלא הפסיק לשאול אותי שאלות. לא עניתי לו. כבשתי את מבטי ברצפה. ידעתי שלא משנה מה אומר, אפגע.
אני עלול לפגוע בהארי.
קולו התרכך, "לואי, אם לא תדבר איתי, לא אוכל לעזור לך." הוא אמר וגרם לי להביט בו.
"אתה לא רוצה לעזור לי. אתה רק מחפש להכניס אותי ולסגור את התיק." אמרתי.
הוא נאנח, בפירוש רוצה לחנוק אותי.
החוקר יצא מהחדר, משאיר אותי לבד.

לאחר מספר דקות, נכנסה מישהי לחדר. שיערה שחור, לבושה שחורים. גם היא חוקרת.
"מר טומלינסון." היא התיישבה בכיסה מולי.
"אני החוקרת ווילסון. אני צריכה לשאול אותך מספר שאלות."
לא הגבתי.
היא הביטה בי, "על אף דעותיו הקדומות בנוגע לאנשים כמוך של השותף שלי, גרין, אני יודעת שלא עשית את זה. ואני מתכוונת להוכיח את זה, אבל דרושה לי עזרתך."
"הארי הוא החבר שלי." אמרתי. היא הביטה בי, חושבת. "אני צריכה שתספר לי את הסיפור מנקודת המבט שלך." אמרה לבסוף.
"הכרתי את הארי מבית הספר..." סיפרתי את הסיפור, השמטתי את הקטע על התוכנית החברתית של המנהל. "הוא הגיע אלי לארוחה. ואז הוא לא חזר אלי." המשכתי. "גילית מה קרה?" היא שאלה. הנהנתי, "הלכתי לבית שלו, בפעם הראשונה. הוא לא רצה שמשפחתו תדע. מסתבר שהם גילו. שלחו אותו לטיפולים. טיפולי המרה." עיניי החלו לדמוע בפתאומיות. לא ידעתי למה אני בוכה, כל זה לא היה חדש לי. אבל לא הצלחתי לשלוט בעצמי. "אני מצטערת." היא הביטה בי. הנהנתי וניגבתי את הדמעות בגב ידי.
"האם יש לך מושג לגבי המצב המשפחתי של הארי?"
"ההורים שלו גרושים, אבל המצב בין ההורים בסדר פחות או יותר."
"קרובי משפחה?"
"אחותו הגדולה. היא הייתה היחידה שידעה עלינו. או על המשיכה שלו."
"מי עוד ידע?"
"המשפחה שלי. עלינו."
היא גרדה בראשה עם העט ורשמה את התשובות שלי עם הערות.
"אלימות במשפחה?"
"לא פיזית. הארי אמר שיש הרבה הומופוביה."
"אתה וסטיילס... שכבתם?"
הסמקתי.
"לא..." מלמלתי, נבוך בעליל.
"אין ביסוס לטענה שלהם אם כך, לא?" שאלתי בשקט. "כל עוד אין לנו הוכחה שלא עשית זאת, הם זכאים להתלונן."
נאנחתי. "אני לעולם לא הייתי פוגע במישהו כך." אמרתי, בעיקר לעצמי.
"הוא פשוט לא מאמין שהבן שלו יצא מהארון, אז הוא מפיל את זה עליך. הכל בסדר, אנחנו נוציא אותך מזה."
"והארי?"
"מה איתו?"
"הוא לא יכול להישאר שם, חייבים לעזור לו."
"לצערנו, טיפולי המרה הם חוקיים."

ישבתי בתא, על מיטה עם מזרן דק מידי. תהיתי איך הדברים הגיעו לכדי כך. לפני מספר שעות הייתי רק תלמיד רגיל בתיכון רגיל...
זה כל כך דפוק.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני פשוט אברח.
אה, ולפני שאשכח- פירסמנו וואנשווט שלילי כתבה(ואני בעיקר הפרעתי) באנדי!
וגם, אנחנו הולכות לפרסם מחדש את
Just a little bit of your heart
רין♡

Green Flower, Blue Flower ~Larry~Where stories live. Discover now