Green Flower, Blue Flower ~Larry~

Chapter 69 - אפילוג

קמרון

נכנסתי הביתה והנחתי את התיק על הספה בהיסח הדעת. התעסקתי במעטפה שהוצאתי זה עתה מתיבת הדואר שלי.
זו הייתה מעטפה חומה, בצבע קלף. שברתי את החותם שעל המעטפה והוצאתי את הדף
המקופל.

אנחנו שמחים
להזמין אותך ליום נישואינו.
שייערך ב-
28.9
בגלדריית
'Sweet Cream'
אנחנו מצפים לראותך.
אוהבים,
הארי אדוארד סטיילס
ולואי וויליאם טומלינסון.
TPWK

בצידי הדף היו שני פרחים, אחד כחול ואחד ירוק. חייכתי והכנסתי את המכתב חזרה למעטפה.

הבטתי בשעון. אני מאחר! לבשתי את מעילי ויצאתי מהבית. אחרי כמה דקות של נסיעה, הגעתי לבית הקברות המקומי.
צעדתי עד שהגעתי לקבר, לא גדול. עליו התנוססו המילים "אלכסנדר הולט- תמיד תהיה בליבנו".
בלעתי את רוקי והשתופפתי ליד הקבר. "התגעגעתי אליך." לחשתי בשקט. "הרבה דברים מתרחשים בלעדיך. אבל רק דברים טובים, למען האמת. שני הרבנים עדיין בכלא, והם לא יצאו בקרוב. לפני חודש הייתה אזכרה לרוי, אבל לואי הולך אליו כמעט כל שבוע.  ההורים של הארי עדיין לא קיבלו אותו, אבל הוא בסדר עם זה. לואי שומר עליו. למעשה- הם משגשגים. המון נערים פונים אליהם. אחרי שהם פתחו את בית המחסה, הגיעו אליהם המון ילדים עם רקע הומופובי בבית. אז ככה שיש להם המון חברים וידידים. ויש חדשות נפלאות! הארי ולואי מתחתנים! הם ביקשו ממני להיות השושבין! הלוואי שהיית פה איתי. אני מתגעגע אליך כל כך."
דמעות הרטיבו את עיניי. "תחזור, אלכס."

***

"אוף, תפסיקו להיות לחוצים כל כך! אתם מתחתנים בגלדרייה!" אמרתי וסידרתי את חולצתו של הארי בפעם האלף ואחת.
לואי צחקק. "הגלדרייה הזו מדהימה!"
חייכתי. "בטח זה המקום שנפגשתם בו לראשונה, נכון? אתם כל כך קיטשיים!"
המקום קושט בפרחים. כמובן, ירוקים וכחולים בלבד.
בעל הגלדרייה שמח כל כך - תומך נלהב - שהוא החליט שהם לא צריכים לשלם. אבל הארי ולואי לא היו מוכנים לשמוע. אז הוחלט שהם ישלמו על המקום, אבל לא על הגלידה.
"היי," נייל הופיע מאחורי. "היי!" הסתובבתי אליו ולחצתי את ידו. נייל גם שושבין.

האורחים החלו להגיע. חלקם היו מבולבלים כל כך. ואחרים- פשוט הכירו את הזוג המאושר.
כל מי שהכיר את השניים ידע שלא אכפת להם היכן תתרחש החתונה, ואם תהיה גדולה או קטנה, כל עוד יהיה להם זה את זה.
אורחים רבים פנו לברך אותם בחיוכים ענקיים.
ראיתי את ג'מה קופצת על לואי בחיוך ואת לוטי ופיזי משגעות את הארי. ג'והאנה חיבקה את שניהם בחיוך.
בת' צדקה. לואי באמת חזר בשביל הארי. הם מצאו אחד את השני.
זאין וריינר- משום מה מעולם לא חשבתי עליהם בתור אנשים נפרדים - הגיעו גם הם וחיבקו את הארי ולואי בצורה שהייתה לא אופיינית להם.
חייכתי.

הטקס- היה הדבר המוזר והחמוד ביותר שראיתי בחיי.
רב וכומר, עמדו אחד ליד השני. הם העבירו את הטקס ביחד.
"שברו את הכוסות!" קרא הרב.
"אתם רשאים לנשק אחד את השני!" קרא אחריו הכומר.
הארי ולואי החליפו מבטים ושברו את הכוסות העטופים בנייר כסף. ואז לואי משך את הארי אליו ונישק אותו.

***

יצאתי מהחנות, מחזיק שקית מלאה מצרכים.
"מותק, אני בבית." אמרתי. איית'ן יצא מהטבח, לבוש סינר, ומלא בקמח.
"היי, בייב."

להתראות, אלכס.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

היי, החלטתי לפרסם את הפרק עכשיו, כי טכנית כבר יום חמישי ומחר אני לא אהיה זמינה במיוחד^^"
אז אפילוג:)
צום קל:)
תהנו, רין♡