סיימתי מאוחר את הלימודים ועשיתי את דרכי חזרה הביתה, עמדתי בתחנה מחכה לאוטובוס שיגיע כדי לעלות עליו.
מבנה ענק חשוך ואפל היה מאחוריי ומשם שמעתי לפתע רעשים עמוקים צעקות ומכוניות שמתחילות לנסוע מכיוון החושך מאחורי החומה האפורה שכולה מכוסה גרפיטי.
זה היה נראה שהולך שם משהו לא התעסקתי בזה כל כך עד כדי כך שנהייתי סקרנית.
חשבתי לרגע שאולי אני סתם מדמיינת או ממציאה מעייפות.
אספתי אומץ כי הייתי חייבת לבדוק את זה.
התקדמתי בעדינות אל כיוון המבנה וכבר הייתי בכניסה מעבר לחומה, נכנסתי באיטיות ובפחד עצום שמתחולל בתוכי, ראיתי דמות מולי, דמות גברית שנשענת על הקיר ומעשנת סיגריה.
התבוננתי בו עד שהתקרבתי עוד טיפה
הוא ישר קלט אותי ועמד חזרה על רגליו כדי להתקרב לאט לאט עד שהאור מהמנורה חשף אותו לגמרי.
הסתכלתי וראיתי גבר שרירי עם עיניים ירוקות שאפשר לטבוע בהן, שיער שטני שגולש לאחור.
לבוש בחליפה היוקרתית והנוצצת שלו כזאת שכולם מתים לאחת כזו בארון.
"היי" הוא לפתע הוציא קול, זרק את הסיגריה כיבה אותה בדריכה אחת שהתקרב אליי כמה צעדים.
פחדתי, לא יודעת למה סובבתי את הגב אליו והתכוונתי לחזור לתחנה ולצאת מאיזור המבנה האפל והמלחיץ הזה.
"לאן את בורחת?" הוא שאל אותי
עצרתי ושוב הייתי צריכה לאסוף אומץ ולדבר עם הזר שכרגע עומד מאחוריי.
עצמתי את עיני, וישר שהסתובבתי חזרה אליו הוא היה במרחק סנטימטרים ממני.
"את.. אתה יכול להתרחק בבקשה?" גימגמתי.
הוא כיבד ולקח כמה צעדים אחורה.
"רק לשאול איך קוראים לך" הוא שאל בנימוס וביקש סליחה בנוסף לאחר מכן.
"קוראים לי טיילור.." אמרתי.
"לא תשאלי איך קוראים לי?" שאל בחיוך חושף
איזה פדחן חשבתי לעצמי, אבל זרמתי איתו בעניין הזה.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"שטיין, שטיין קאליס." אמר בגאווה את שמו.
מה זה אמור להגיד לי?
התבוננתי עליו, ניסיתי לקרוא את הבן אדם הזה
את הבן אדם שהוא את האמת כל כך מבריק וחתיך.
עד ששמתי לב, שפיספסתי את האוטובוס שלי חזרה הביתה..
לא אני לא מאמינה, אוף!
YOU ARE READING
אהבת פשע
Romanceטיילור, כל חייה השתנו ברגע שהיא נתקלה בגבר הלא נכון שרק אשמתו הכל השתנה. מהחיים הרגילים והטובים שהיו לה היא נשאבה לתוך החיים המסוכנים ביום יום. היא לא תצליח לצאת מזה בלי שמישהו מקורב אליה ישאר חי. הגבר הזה שפגשה, כל חייה היא תעבור טראומה ומלא חוויות...
